הגאון האדיר רבי משה פיינשטיין זצוק"ל
נולד בפלך אוזדה שליד מינסק ביום ז׳ באדר תרנ״ה, לאביו המד״א הגה"צ רבי דוד זצ״ל.
בתחילה למד תורה אצל אביו בהתמדה ושקידה בלתי רגילים, וכאשר היה בן עשר ידע את שלושת ה"בבות" על בורין. לפני הגיעו למצוות החל ללמוד בישיבת "עץ חיים" בסלוצק אצל הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ״ל, שיעדו לגדולות. בגיל שבע עשרה היה בקי בכל הש״ס וכעבור שנתיים רכש בקיאות מפליאה בד״ח השו׳׳ע עם נושאי כליהם.
בשנת תרע"ו עלה על כס הרבנות בעיר מולדתו אוזדה, לאחר מלחמת העולם הראשונה עסק הרבה בהתרת עגונות. בתרפ׳׳א התמנה כרב ואב״ד בעיר לובאן. שש עשרה שנה כיהן בתפקיד זה והרביץ תורה ברבים, על אף משטרי הדיכוי והמלחמות, ולבסוף כאשר גברו הרדיפות הצליח להמלט בשנת תרצ״ז לארצות הברית.
זמן קצר לאחר שהגיע לאמריקה נתבקש לעמוד בראש ישיבת "תפארת ירושלים" בניו יורק, והוא נשא במשרה זו במשך ארבעים ותשע שנה עד פטירתו. ב"תפארת ירושלים" זכה להעמיד אלפי תלמידים גדולי תורה ומורי הוראה, משם הריץ את אלפי תשובותיו בהלכה, ושם נשא את דרשותיו.
רבי משה היה גאון עצום שכל מכמני התורה נהירים לו, פוסק הדור, ענק ראשי הישיבות, שר התורה שכל בית ישראל נשען עליו, עמוד ההוראה, גדול המשיבים בדורנו. ביחד עם גאונותו העצומה, היה עניו ושפל ברך, בורח מן הכבוד ומאיר פנים לכל אדם.
באדר שני תשכ״ט נתמנה לנשיא אגודת הרבנים בארה״ב, ובמסגרת זו היה מגדולי הלוחמים נגד התנועה הקונסרבטיבית והרפורמית.
נפטר בי״ג אדר תענית אסתר תשמ״ו בן תשעים שנה לאחר מחלה קשה, ומנוחתו כבוד בירושלים. הגר"מ זצ׳׳ל השאיר אחריו ברכה בספריו הנודעים: "דברות משה" על הש״ס ט״ו חלקים, דרשות "קול רם" וג׳ כרכים "דרש משה". אולם גולת הכותרת הם כמובן ח׳ החלקים של תשובותיו "אגרות משה", שהפכו לנכסי צאן ברזל בספרות הפסיקה ההלכתית.
״רק הרבי מליובאוויטש ידע להכריע בשאלה"
הרב דוד דב הולנדר מראשי הסתדרות הרבנים בארה״ב, מספר ("כפר חב"ד" גליון 869):
"במקרה אחד הוצע לי לכהן כרב בית הכנסת אורטודוקסי מודרני. היתה לי התחבטות קשה: ידעתי שמתפללי בית הכנסת מגיעים לבית הכנסת בשבת במכוניותיהם,
ושהמחיצה של עזרת הנשים אינה בנויה כהלכה, וכששוחחתי איתם התברר לי שהם אינם מוכנים להסכים לכמה דרישות עקרוניות שלי. מצד שני ידעתי, שיש ביכולתי להיאבק שם בתופעה של נשואי תערובת. זכורני שכאשר שאלתי את הרב משה פיינשטיין זצ״ל מה לעשות, ענה לי שאינו יכול להכריע בשאלה זו.. הוא יעץ לי להפנות שאלה זו אל הרבי מליובאוויטש, באמרו שרק הוא ידע לשקול את שני צדי המטבע כראוי. ואכן הפניתי השאלה אל הרבי, והרבי הכריע שלא לקבל את ההצעה".
גאונות בהרבצת תורה
ובאגרתו שנדפסה בשנת תשמ״ב בראש הספר "ויהי בישורון מלך", מרמז על פגישותיו עם הרבי: "בקשר לידידי וחביבי מעלת הוד כבוד קדושת הגאון הצדיק האדמו״ר מנחם מענדל שליט״א שניאורסאהן מליובאוויטש, הנה ידוע בעולם אודות גאונותו בתורה ואיך שהוא באמת מתעסק גדול בתורה בגאון, שהוא עובד תמיד בתורה ושהוא באמת בעל תורה.
"במשך השנים שאני מכיר את האדמו״ר שליט״א, שהקשר בינינו היה בידידות גדולה, היה לי כמה הזדמנויות להשתעשע עמו בענינים מסובכים בין בתורת הנגלה ובין בתורת הנסתר, ותמיד החשבתיו כרום גדולתו וגאונותו.. שקידש עצמו להכנס ראשו ורובו להרביץ תורה בכל העולם, בקטנים ובגדולים בכלל ישראל ביחד, ובאמת מתעסק בגאונות בענין של הרבצת תורה. וניכר שכל עבודתו הוא בזה.. בכל פעולותיו המרובים, הציבוריים והאישיים. וזה רציתי להזכיר שזה באמת השבח הכי גדול, והוא השבח שהיה לכל גדולי עולם במשך כל השנים, שהיו בעיקר בתורה.
לימוד רמב״ם והנחת ר״ת
כאשר הכריז הרבי על לימוד הרמב״ם היומי, החל הגאון ללמוד את הרמב״ם בכל יום על הסדר תוך שהוא מודיע שזהו בכדי לקיים את דברי האדמו״ר מליובאוויטש. בשעה שהיו כאלו שהשמיעו טענות, אמר הגאון זצ״ל למקורביו כי כל הטוענים השונים, אינם מבינים כלל את דרכו של הרבי, שדבריו מיוסדים בהררי קודש. וכך העיד גם נכדו הרה״ג רבי מרדכי טנדלר : ״מעת התקין הרבי שליט׳׳א תקנת לימוד היום־ יומי ברמב״ם, התחיל סבי הגאון זצ״ל ללמוד שיעור רמב״ם בכל יום באופן קבוע״.
מעיד בעצמו בספרו "אגרות משה" (ח"ד סימן ט׳) שעפ״י בקשת הרבי הוא מתחיל להניח תפילין דר״ת: "בע״ה עש"ק שקלים תש"מ. מע"כ הוד כ"ק הגאון הצדיק מוהרמ״מ שליט"א שניאורסון האדמו״ר מליובאוויטש, שלום וברכה לעולם. כאשר הודיעו לי בדבר שהוד כ"ק גאונו מתעניין בדבר קיום מצות תפילין אליבא דר״ת דעלי.. ועתה כאשר הודיעו לי בשם כ׳׳ק הוד גאונו שליט"א שיש סופר מובהק אצלו שנכון לשלחו אלי ולצוותו שיכתוב עבורי פרשיות דתפילין דר״ת כרצוני, הוא דבר גדול מאד.. והנני גומר בברכה שנזכה בקרוב לביאת הגואל אשר מצפים אנחנו תמיד. מוקירו מאד. משה פיינשטיין".
ירום כסאו, קרנו, ונשיאותו
בספרית הרבי שברשות "אגודת חסידי חב״ד" בבית חיינו, מצאתי כמה מכרכי הספרים של הגר"מ זצ״ל, עם הקדשתו על שם הרבי:
על הספר "דברות משה" על מסכת בבא בתרא כתב: "להוד כ״ק האדמו״ר מליובאוויץ שליט״א, מתנה מאת המחבר, ובברכה שיאריך השי״ת נשיאותו עד ביאת המשיח. משה פיינשטיין ט"ו מרחשון תשכ״ט". ב"דברות משה" על מסכת שבת כתב: "בעהש״י. למע״כ ידידי הרב הגאון והצדיק הרמ"מ שליט"א אדמו״ר דליובאויץ, השי״ת ירים קרנו עד ביאת הגואל צדק. המחבר משה פיינשטיין. ב׳ דר״ח אדר תשל״ב". ב"דברות משה" על מסכת יבמות: "בעה״י, בברכה להוד כ"ק הגאון מוהרממ׳יש האדמו״ר מליובאוויטש שליט״א, ירום כסאו עד ביאת מלך המשיח בקרוב. המחבר משה פיינשטיין. י״ג תמוז תש״מ״.
(פנימיות 72 י"א שבט ה'תשס"ה – מאת הרב שלום דב בער וולפא)