הגאון האדיר רבי ישראל יצחק פיקרסקי זצ"ל
הגאון רבי ישראל יצחק פיקארסקי זצ״ל נולד לאביו הגאון רבי מרדכי מנחם ז״ל. היה תלמיד מובהק לגאונים הקדושים רבי אריה צבי פראמער הי״ד בעל 'ארץ צבי' ורבי אברהם ווינברג זצ״ל בעל 'ראשית ביכורים', וממשיך דרכם של רבותיו בחריפות הלמדנית המיוחדת של גאוני סוכצ׳וב ה׳אבני נזר׳ וה׳שם משמואל׳.
נודע כפה מפיק מרגליות בעל שפה ברורה והסברה רהוטה, ואלפים היו נוהרים לשמוע את שעוריו וחידושיו. מגדולי ראשי הישיבות ומרביצי התורה שבדור. בעל ״חקרי הלכות״ (ט׳ כרכים), "אוצרות השיעורים" ועוד.
זכה להעמיד אלפי תלמידים מופלגי תורה, ולהסמיך לרבנות מאות רבות של רבנים מורי הוראה ודיינים המכהנים בקהילות קדושות ברחבי תבל. ראש ישיבת תומכי תמימים בניו יורק, ואב"ד במחוז "פורעסט היללס" בקווינס. נפטר בשיבה טובה בשלהי חודש אלול תשנ״ב.
הערצה גדולה
הגאון זצ״ל שינק מרבותיו הגדולים את ההערצה המיוחדת לשלחנו הטהור של רבינו הזקן בעל התניא, זכה לחבר את סדרת הספרים "חקרי הלכות" הסובבים על דבריו העמוקים ולשונו הזהב של אדמו״ר הזקן בשולחנו.
היה בטל בביטול פנימי אל הרבי (וכפי שנהג לחתום בשער ספריו "המתגעגע להיות בטל לעובדי ה'"). השתתף בקביעות בהתועדויות שהתקיימו ביומי דפגרא. עמד תמיד הכן לכל משימה שהטיל הרבי, והשתתף בכל הכינוסים וסיומי הרמב״ם בהם היה תמיד ראש המדברים.
הגאון זצ׳׳ל הכיר את גדלותו של הרבי מתוך תורתו, כאשר זכה לשאת ולתת עמו הרבה בדברי תורה בע״פ ובכתב, והיה מזכיר בסילודין את החידושים שזכה לשמוע או לקבל בכתב, כשהוא בונה תילי תילין של הלכות על כל מילה. היה נכנס הרבה ליחידות ומדבר זמן רב בלימוד, ובעיקר בחידושי שו״ע אדמו״ר הזקן זי״ע.
"רבו" של הרבי
הרבי עצמו העריך מאוד את הגאון זצ׳׳ל. מסופר, שכאשר הכריז הרבי על הענין של "עשה לך רב" בשנת תשמ״ו, קרא אותו לחדרו הק׳ ואמר לו שהוא מבקש לעשות את הרב פיקארסקי לרבו. ואכן מפעם לפעם היה שואל אצלו שאלות שונות. כשבא לנחמו בשנת תשמ׳׳ח לאחר הסתלקות הרבנית הצדקנית ע׳׳ה, שאל אותו בהנוגע לאמירת דברי תורה על ידו בהתועדות, בשבת של ימי ה"שבעה" (והוסיף בעצמו בשאלה שלכאורה זה מותר). הרב פיקארסקי ענה שבפרט כאשר רגילים לדרוש בכל שבת הרי העדר הדרשה היא ענין של אבילות בפרהסיה, ולכן חייבים לדרוש גם בימי האבילות. ואכן הרבי דיבר באותה שבת כמה שיחות קודש בנגלה ובנסתר.
הרב פיקארסקי סיפר אז מהערצתם של ה׳׳אבני נזר״ וה"שם משמואל" את אדמו״ר הזקן וה"צמח צדק". וכן שה"קוצקער" היה מתפלל ביחידות בנוסח האר׳׳י. אח׳׳כ אמר שמכיון שזכה להיות מוסמך ע״י גדולי הדור הקודם, מעיז הוא לפסוק ולבקש מהרבי שישתדל לשמור על בריאותו כי רבים צריכים לו. הרבי ענה: "כ״ק מו״ח אדמו׳׳ר היה אומר שהסימן על אדם בריא הוא שאינו מרגיש את עצמו, דאל׳׳כ, הרי עצם ההרגשה, ״חש בראשו״, מוכיחה, שמצב בריאותו אינו כשורה. יותר טוב איפוא, שלא אצטרך לשמור על עצמי, מכיון שמלכתחילה אהיה בריא אולם. והעצה לזה – יעסוק בתורה".
השפעה עד הרי החושך
מדבריו של הרב פיקארסקי בסיום הרמב״ם תשמ״ח: "בעיני ראיתי איך שבמקומות שבהם לא נראה חומש מאות בשנים, הוקמו ישיבות המגדלות תלמידי חכמים מפוארים. באיזה כח בא כל ההדר הזה, אך ורק בכחו של המשלח צדיק הדור פארו והדרו שליט״א".
בסיום הרמב״ם תשמ״ט: "כ׳׳ק מרן אדמו׳׳ר שליט״א, מתקן תקנת לימוד הרמב״ם, הרי הוא מקדש את ה׳ בעצמו, כיחיד המקיים את המצוות בכוונה אמיתית, וביחד עם זה אין לך מקדש שם שמים כמוהו, ובכל המקומות הנידחים שלא דרכה שם כף רגל יהודי שומר תורה, פעל שינוי מן הקצה אל הקצה, והביא את בני ישראל תחת כנפי השכינה. וממש אין לנו השגה עד כמה כ״ק אדמו״ר שליט״א משקיע כחות ימים ולילות לקרב בני ישראל לאביהם שבשמים. ואמנם אף ממה שראיתי בעיני הריני עומד בהתפעלות עצומה, איך השפעת הרבי שליט׳׳א מגיעה בכל העולם ממש, ואפילו ב"הרי החושך" שאי אפשר להגיע אליהם, אפשר למצוא בית מדרש, מקום של תלמוד תורה לילדים, מקווה וכו׳. וגם בלימוד הרמב״ם, אין אנו יכולים לשער עד כמה עלינו לשבח ולהודות לרבי שליט״א על כך שהפיץ בין אלפים ורבבות את לימוד הרמב״ם".
כל מכמני התורה ידועים לו
במסיבה לרגל הופעת כרך העשירי של ה"אגרות קודש" בכ׳׳ה אדר תשמ״ט: "ראוי לעמוד על דמותו של האדמו״ר שליט״א. ואולם אם לספר על פעליו בכל קצווי תבל, הרי אפשר לספר אין ספור סיפורים. ולדבר על קדושתו, הרי אין זה שייך כלל לאנשים כערכנו, והריני פשוט ירא לגשת אל הקודש. אך על גדלותו וגאונותו בתורה יכולני להעיד בפה מלא, שאין מקום בש״ס בבלי וירושלמי, בסיפרא בתוספתא וכו׳ שלא ידוע לו. ונוסף על זה, חידושיו הרבים, חידושי תורה נפלאים, ויש שמחידוש קצר שלו אפשר לבנות שיעורים רבים״.
בראיון מי״א ניסן תשנ׳׳ב: "אני תמיד מתפלא על כך, שדוקא את הנקודה הזאת, של הגאונות המבהילה, כמו העלימו והשתיקו.. אני מדבר על מה שגלוי, כמו למשל על העובדה, שאני זכיתי להיות עד לה עשרות שנים, שאין מקום אחד בש״ס בבלי וירושלמי או פוסקים ראשונים ואחרונים וכו׳, שאפשר ל"תפוס" בו את הרבי שליט׳׳א כאילו נעלם ממנו. אף לא מקום "נידח" אחד, ואף לא בפעם אחת ויחידה מהפעמים הרבות שזכיתי לשוחח עם הרבי שליט״א בלימוד במשך עשרות שנים. ואינני מדבר רק על הבקיאות המדהימה אלא גם על המהירות המופלאה. האם הדור שלנו שייך בכלל להשגה כזאת, האם היה בדור שלנו בכלל מושג מעין זה, האם לא היו צריכים לפרסם את זה בדיוק כמו שמפרסמים סיפורים על המופתים הרבים ועל קדושתו הגדולה.
"אני מודה לה׳ על הזכות הנדירה שהיתה לי בעשרות השנים האחרונות לשוחח הרבה פעמים בלימוד עם כ״ק אדמו״ר שליט״א (כדי לשוחח בלימוד הייתי נכנס יותר מאשר פעם בחודש). בדרך כלל היה זה ביוזמתי, כאשר הייתי מציע שאלותי וספקותי וקושיותי בפני הרבי שליט״א, וזוכה תמיד לקבל מיד מענה ברור ומשיב נפש על כל קושיא, חזקה וחמורה ככל שתהיה. לעתים היה זה אף ביוזמתו של הרבי שליט׳׳א. אני זוכר למשל, מעשה שהיה ממש בשנים הראשונות. הייתי בהתוועדות כ״ד טבת, הרבי שליט״א עשה אז סיום מסכת ואמר ביאור נפלא במחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש בענין "חצי שיעור", והייתי בהתפעלות עצומה מהביאור הנפלא של הרבי. כעבור כמה ימים כשיצאתי מבית המדרש לאחר מסירת השיעור כללי בישיבה, עבר הרבי שליט״א בדיוק במסדרון, וכשראה אותי חייך ואמר: אין לכם שום שאלה על ההדרן?
בעשר דקות ׳לקח׳ אותי
(ובהמשך אותו ראיון): "ההכרות שלי עם הרבי התחילה זמן רב לפני שהתחלתי לכהן כאן כראש ישיבה. הזדמן לי לבוא פעם ל־770 בשנת תש״י. היה זה בתוך השנה הראשונה להסתלקות כ״ק אדמו״ר הריי׳׳צ נ״ע. נגשתי אל הרבי שליט״א לפני תפלת מנחה ונתתי לו יד ל"שלום עליכם". וכאן היה דבר פלא, בסך הכל שוחחתי עמו אז פחות מעשר דקות, ובאותן דקות הוא "לקח" אותי לגמרי. הייתי בהתפעלות עצומה מהשיחה ההיא, זו היתה עבורי חויה רוחנית שעד אז לא היתה לי כמוה.
״אני אומר זאת לאחר שבפולין זכיתי להסתופף בצל גדולי האדמורי״ם. נסעתי להסתופף בצלם של גדולי הדור. אמנם לא הכרתי את ה״אבני נזר״, אבל הייתי במחיצתו של ה"שם משמואל" ושל הרבי האחרון רבי דוד׳ל הי״ד, ובנוסף לזה קיבלתי תורה מגאוני הדור. זכיתי להיות בפולין אצל גדולי האדמורי״ם וגדולי הדור ממש. ובכל זאת מעולם לא היתה לי חוויה כזאת כמו הפגישה הראשונה עם הרבי שליט״א בתש״י, והדקות המעטות ששוחחתי אז עמו, הותירו אותי בהתפעלות עצומה שלא היתה לי בעבר. מאז, כך אפשר לומר, נקשרתי לרבי שליט״א״.
גדלותו הנדירה של הרבי בנגלה שבתורה
"משום כך, עם כל מיעוט ערכי, ברור לי כי הרבי שליט״א הוא גאון הגאונים לא רק בדורנו, אלא גם במושג של הדורות האחרונים שזכינו להכיר. כוונתי לומר שהגדלות הנדירה של הרבי שליט״א בנגלה היא בכל המקצועות ממש, ודבר זה לא היה לו אח ורע. רואים אצלו במוחש את מה שהרוגאצ׳ובר כותב: "שכל התורה היא ענין אחד". יש והיו גאונים שהיו אמנם בקיאים גדולים, ולצד זה היתה מסכת או כמה מסכתות שבזה היה "עיקר הגאונות שלהם", אבל אצל הרבי שליט״א, וזה מה שהתפעלתי ממנו כבר ברגע הראשון, הגאונות הגדולה היא בכל ממש. בכל מסכת ובכל ענין שמדברים עמו, כאילו בדיוק סוגיא זו גמר ללמוד בשיא העיון ממש בשניה זו.. והכל ביחד, גם חריפות עצומה וגם בקיאות מבהילה.. בכל סוגי הגדלות שהיו אצל גאונים אמיתיים.
אהבת ישראל בדרגה הגבוהה ביותר
״אני פשוט פוחד לדבר על קדושתו ועוצם גדולתו של הרבי שליט״א. אבל כשם שביחס לגאונות המופלאה בנגלה, אנו מדברים על מה שעינינו רואות, כך גם ביחס לפעלו הכביר של הרבי שליט״א למען כלל ישראל. וכי היה מישהו בעולם שהשפיע על כל כך הרבה יהודים. וכי יש מישהו שמסר את עצמו למען הכלל כמוהו.. ראיתי בפולין שלפני המלחמה מנהיגים דגולים וגדולי ישראל אמיתיים שעשו גדולות ונצורות למען הכלל, אבל בכלל אי אפשר להשוות זאת לפעלו הגדול של הרבי שליט״א, שמקיף כל כך הרבה יהודים מכל הסוגים בעם ישראל בארבע כנפות הארץ.
"יתכן שהחידוש הגדול של הרבי שליט״א, הוא המקום הגדול שתופס אצלו כל יהודי יחיד. במילים אחרות, היו שפעלו הרבה דברים לטובת כלל ישראל, אבל הרבי שליט״א חידש את הגישה שמחשיבה כל יהודי יחיד, בלי הבדל באיזה מצב הוא נמצא. זהו הפירוש והקיום המעשי של המושג אהבת ישראל בדרגה הגבוהה ביותר.
חי רק למען כלל ישראל
״למה להרחיק לכת. הבה נתבונן רק באירוע שהיה לפני שנה (ערב פסח תש״נ) עמידתו האיתנה של הרבי שליט״א בענין ״פיקוח נפש״ (בהקמת ממשלת המערך). הרי כשמתבוננים בזה יש לנגד עינינו גילוי מופלא ונדיר של מנהיג ישראל, שלא מתחשב כלל וכלל ב״מה יאמרו״, ולא איכפת לו כלל שיקולים של תועלת אישית לו ולחוג שלו. נוגע לו רק דבר אחד, טובתו של כלל ישראל! ואגב, כמו תמיד, גם בענין זה רואים כולם בסופו של דבר עד כמה הרבי צודק, ועד כמה עיניו הקדושות מרחיקות ראות.
״אינני חושב שהיה פעם מנהיג בעם ישראל, שכל כך חי רק למען כלל ישראל, למען הזולת. שהמציאות שלו והטובה שלו והדאגה לענינים שלו, כל כך אינם תופסים אצלו שום מקום כלל וכלל.
מופתים גלויים שלא היו מאז הבעל שם טוב
על עוצם קדושתו הרוחנית אין אנו רשאים לדבר, אבל מותר להזכיר את מה שגלוי לכל. אני מתכוין לרוח הקודש ולמופתים שממש "מתגלגלים״ אצל הרבי שליט״א. אינני יודע אם מאז ימי הבעש״ט הקדוש היה אי פעם ריבוי עצום כל כך של "בעלשמסק׳ע מופתים". רבבות רבבות יהודים נושעו מברכותיו ועצותיו הק׳ באופן שלמעלה מדרך הטבע לגמרי, ורבבות יהודים התקרבו ליהדות דוקא בדרך זו. כל מי שזקוק לישועה גדולה יודע את הכתובת המתאימה.
שנה אחת בעת שנכנסתי להיפרד ולקבל את ברכת הדרך, הרבי שליט״א התעניין איך ומתי אני חוזר. נקבתי בתאריך וציינתי שלפי התכנית אני נוסע בטיסה פלונית. הרבי הגיב על כך באמרו פתאום: "לשם מה לכם להתעכב שם כל כך הרבה, אפשר לחזור יומיים קודם". הדבר היה לפלא גדול בעיני, כבר היה לי מוכן ומסודר הכל מראש, הכרטיס, מקום הטיסה, וזה התאים בדיוק לסדר היום שהייתי צריך להשאר שם עד אותו יום, אבל כיון ש"נפיק מפומיה" קיימתי את ההוראה, ונסעתי יומיים לפני המועד המתוכנן. הסוף היה שאותו מטוס שבו הייתי אמור לחזור הופל בבולגריה ונוסעיו נהרגו רח״ל. "הסיפור הזה אגב, היכה אז גלים בכל הציבור.
"ולסיום אחזור לדברים בהם פתחתי. צריך לזעוק באזני כל תופס תורה: תטעם, תראה ותלמד. הדבר דומה לסוחר שיש לו סחורה טובה באמת, שבכדי למצוא קונים הוא אינו זקוק לשום אמצעי שכנוע, מספיק שיראו את הסחורה והקונים ירוצו ממילא. אם פונים אלי ומבקשים לשמוע על הרבי שליט״א, יש לי לומר דבר אחד: פתחו את הספרים ותלמדו".
עד כאן קטעים מראיון עם הגאון זצ״ל מיום י״א ניסן תשנ״ב. הגאון זצ״ל חתם על פסק הדין כי כ״ק אדמו״ר הוא מלך המשיח על פי דברי הרמב״ם בהלכות מלכים.
(פנימיות 74 תשרי ה'תשס"ו – מאת הרב שלום דב בער ןןלפא)