נולד ביום ז' אלול תרע״ד לאביו הגאון הקדוש רבי שלמה טוביאס זצוק״ל הי״ד, שהיה נצר לשושלת רבנים מפורסמת ברומניה. בצעירותו למד אצל הגאון מהרי"ל צירלסון זצ״ל בישיבת קישינוב. אחר כך התקרב אל הגה׳׳צ רבי היים מרדכי ראלער זצ״ל רבה של העיר טרגו-ניאמץ והיה לתלמידו המובהק. לאחר נשואיו עם הרבנית תחי' בת רבי חיים רוזנברג זצ״ל מחשובי ונגידי העיר הסמוכה פיאטרא-ניאמץ, ישב בשנת תרח״צ על כסא הרבנות בעיר זו, שנקראה בפי כל בשם "ירושלים דמולדובא", בהיותה אחד המרכזים הגדולים לחיי תורה וחסידות.
בשנות שבתו ברומניה. נודע כלוחם ללא חת בכל ענין של תורה ויהדות, וקידש שם שמים בהופעתו המרשימה כלפי השלטונות. אחד הדברים ששמר עליהם במסירות נפש ממש, היה מקוה הטהרה בעיר. הוא נודע גם כפועל ישועות בתפלתו ורבים השכימו לפתחו להתברך ולקבל עצה מפיו. כאחד מחשובי רבני בית רוז׳ין, נשא בעוז את דגל החסידות והפיץ את דברה בכל שכבות הצבור.
בזמן העליה הגדולה מרומניה בשנות החמישים החליט להשאר במקומו, בכדי לשמור על הגחלת שעדיין נשארה שם, ורק בשנת תשכ״ד עלה לארץ הקודש. בישראל התמנה לרבה של ״שביב״ בהרצליה, ולשם התקבצו אליו תלמידי חמד, ששתו תורה מפיו בישיבה שהקים ״באר חיים מרדכי״ (ע״ש רבו הגה״צ רבי חיים מרדכי ראלער הנ״ל), בדרך הקודש של יראת שמים חסידית. בשמנה עשרה שנות רבנותו, עמד במסירות נפש על משמרת הדת, ופעם כמעט ו״זכה״ לשבת במאסר בשל השתתפותו בהפגנה נגד חילול השבת, אלא שהסוהרים נבהלו ממראהו הקדוש, חששו מהתהודה הציבורית שיגרום מאסרו, ושחררוהו לביתו.
הרב טוביאס היה מאלו שחדשו ושיקמו את ממלכת בית רוז'ין בארץ ישראל. לביתו הצנוע בשכונת שביב הגיעו חשובי האדמורי״ם שכבדוהו, וביניהם אדמו״רי בית רוז'ין, כ״ק אדמו"ר ה״בית ישראל״ מגור עמו עמד בקשר רצוף אודות פרשיות ציבוריות, ועוד. גדולי הדור החשיבו מאד את דעתו בשאלות ציבוריות שעלו על הפרק, וראו בו אחד משירי כנסת הגדולה. בשנת תשמ״ב עבר לבני ברק, שם התרכזו סביבו פרחי החסידים אברכים וצעירים שביקשו דעת את ה'.
בהיותו בן ע״ט שנים נסתלק לבית עולמו בקדושה ובטהרה למחרת יום הכיפורים תשנ׳׳ד כשהוא עטור בטלית ותפילין. השאיר אחריו ששה בנים גדולי תורה וחסידות, ומאות תלמידים המרביצים תורה בארץ ובעולם.
״יש לנו שליח נאמן בפיאטרא ניאמץ״
עוד בזמן שבתו ברומניה, בהיותו עוסק בחרוף נפש למען דת ישראל וקדשי החסידות, תחת המשטר הקומוניסטי, עמד בקשר עם הרבי, אשר שיגר אליו מכתבי עידוד, ואף ביקש מהרב הראשי רוזן שהיה ביחידות ״למסור דרישת שלום להרב מפיאטרא המקדש שם שמים בקרב יהודי רומניה״.
כאשר שאלו חסידי חב׳׳ד ברומניה את דעתו של הרבי בענינים שונים, ענה להם שישאלו את פיו של הרב טוביאס, וכי ״הוא סומך על שיקול דעתו התורני הטבול בים של חסידות״. פעם התבטא הרבי לפני אחד השלוחים: ״יש לנו נציג טוב ברומניה, ושליח נאמן בפיאטרא-ניאמץ, עירו של הבעש״ט״.
כאשר רצו השלטונות להרוס את בית הכנסת חב״ד בעיר פיאטרא־ניאמץ. עמד הרב לנגדם והיתה נשקפת לו סכנה גדולה. על פי הסדר שהיה נהוג אז ברומניה (בהשפעתו של הרב זצ״ל) לא היתה המפלגה הקומוניסטית יכולה להוציא דבר כזה לפועל בלי הסכמת הרב המקומי. בארכיון המרכזי של יהדות בוקארשט שהגיע לאחרונה לידי תלמידיו של הרב טוביאס, מסופר כי הרב פנה אל הרבי מליובאוויטש אשר הורה לו ׳׳לעמוד על משמרתו בחרוף נפש׳׳, והבטיחו שה׳ יצילהו מידם. מענה ברור זה נסך בו עוז ותעצומות, עד שהופיע בפני ראשי המפלגה הקומוניסטית בעיר ודיבר על כך בצורה חריפה. הרשעים נדהמו מדבריו התקיפים, אולם לבסוף פרסמו מסמך שיקרי בשם הרב, שכאילו הוא מסכים להריסת בית הכנסת, וכך הרסו את בית התפלה המפואר. הרב ראה אז שאילו היה מפרסם קודם לכן בפרהסיה, את דעתו הנחרצת נגד ההריסה, לא היה עולה בידם להוציא את זממם אל הפועל, יצויין שהמקום שומם עד היום הזה.
הרבי מסייע להצלתו מרומניה
לאחר שיצאו רוב יהודי רומניה והרב טוביאס החליט שעתה צריך גם הוא לצאת לארה״ק, התעקשו השלטונות שלא לתת לו אישור יציאה. אחד האדמו״רים המפורסמים מארה״ב שהכירו עוד מרומניה פנה אז אל הרבי לבקש את עזרתו. אחד מתלמידיו שי' כתב אז: ״כאשר אך שמע הרבי כי הצדיק נתון במיצר, לא נח ולא שקט. הרבי השיג כסף למען התשלום הכבד לאישור היציאה, ואף יזם שיגור של מכתב בקשה לשגריר רומניה בארה׳׳ב, דבר שאמנם הביא לבסוף לאישור גאולתו מרומניה. הרב טוביאס לא שכח להודות תמיד על חסד זה״.
שורשי החסירות בהרי הקרפטים
כאשר הגיע לארה״ב לאחר צאתו מרומניה, הלך לשחר את פני כ״ק אדמו״ר נשיא דורנו. הוא הציג את עצמו בתור רב מרומניה אבל לא הזדהה בשמו. שאל אותו הרבי האם הכיר את הרב טוביאס.. ניסה הרב למעט בערכו של אותו רב.. אמר לו הרבי ׳׳בודאי כבודו הוא הרב טוביאס עצמו״, והוסיף: ״שלכם גדולה משל אחרים, כי זכיתם להפיץ תורה הטבולה ברוח החסידות בדרך הבעל שם טוב הקדוש ותלמידיו הגדולים״.
בפגישתו של הרב טוביאס עם הרבי, התפתחה שיחה על ראשית החסידות ברומניה, כשהרב טוביאס מספר על מסורת יהודי רומניה, שהבעש״ט הקדוש היה מתבודד שבע שנים ליד הנהר ביסטריצא, באזור הקרפטים שלמרגלות הרי פיאטרא, ועד שנותרה שם בקעה שנקראת בשם ״בקעת הקדוש״ ע״ש רבנו הבעש״ט, וכן קיים עד היום בעיר זו בית הכנסת שבו התפלל הבעש״ט. כן סיפר הרב טוביאס לרבי אודות ביקורו של הסבא קדישא מרוז׳ין, שבא במיוחד לבקר ולשמוע סיפורים מאותו איכר, שזכה להכיר את הבעש״ט והאריך ימים. הרבי ביקש מהרב טוביאס להעלות על הכתב את הסיפורים שזוכר מהקשר של רומניה עם החסידות.
כשהזכיר הרבי את הקשרים של חב״ד עם רומניה, דובר על המשפיע המפורסם רבי משה יצחק מיאסי מתלמידי כ״ק אדמו״ר הזקן, והרב טוביאס סיפר על בתי כנסת של חב״ד ברומניה, ומהם בית הכנסת חב״ד הנ״ל בפיאטרא-ניאמץ, שהיתה בו גם ספריה גדולה ומפורסמת.
דעת תורה של מנהיג הדור
בדרשותיו היה הרב טוביאס מצטט הרבה מדברי הרבי, ובדברו על בעיות הכלל פירסם תמיד את דעת קדשו של הרבי בענינים אלו. כאשר שאלו מאן דהו ״הרי כבוד הרב אינו נמנה על חסידי ליובאוויטשי״ ענה: ״דעת תורה של מנהיג הדור חייבת להתפרסם בכל העולם״.
בנו הגה״צ רבי יואל טוביאס שליט״א
כשעלה הגאון רבי שמואל זצ״ל מרומניה, הגיע עמו גם בנו הגאון רבי יואל שליט״א. רבי יואל המשמש כרבה של שכון ו׳ בבני ברק, הוא גם ראש ארגון ״תמיר׳׳ (״תרבות מורשת יהדות רומניה״) הפועל רבות בעיקר בעזרה רוחנית ליהודים הפזורים עדיין בכל רחבי רומניה עריה וכפריה.
באחת מנסיעותיו לבוקרשט, פגש בלב השדרה המרכזית בעיר, נער יהודי הלבוש בטלית קטן וציציותיו מתבדרות ברוח. בהתרגשותו הרבה, עצר הרב טוביאס את התנועה הסואנת, חצה את הכביש ונישק את הנער. כששאל אותו בפליאה: ״ציציות בבוקרשט – מנין לך זאת?" ענה הנער: ״אני הולך כך בהשפעת פעילי ליובאוויטש!". מרוב התרגשות יצאה זעקה מלבו של הרב טוביאס ״ה׳ הוא האלקים״. צלם שעבר במקום נעצר והנציח את הפגישה המרגשת.
הרב טוביאס מספר, כי בספריה הגדולה שהשאיר אביו זצ״ל ישנם ספרים רבים, שהחותמת שעליהם היא מבתי כנסת רבים של חב״ד שהיו פזורים ברחבי רומניה. הוא מבקש לציין את תקוותו, כי בנוסף לשלוחים נודדים המגיעים מפעם לפעם לארץ זו (בעיקר לפני הימים הנוראים, או למטרת שחיטה כשירה), תרשם בקרוב גם רומניה במפת השלוחים הקבועים של ליובאוויטש, לבל ידח ממנו נדח.
(פנימיות 34 – מתוך סדרת הספרים "שמן ששון מחבריך להרה"ג ר' שלום-דב וולפא שליט״א)