מספר הרב בן ציון גרוסמן שליט׳׳א:
הרב אליעזר – חיים סטרייכר הינו דמות מאד ידועה בירושלים. על מידת בטחונו בהקב״ה אין עוררין, הוא חי בבטחון מלא בהקב׳׳ה שיעזור לו בכל התחומים. סיפורים רבים מתגלגלים על תוצאות מדהימות של עזרתו של הקב״ה לבוטחים בו גם במקרים נואשים ביותר.
את ימי בחרותו העביר ר׳ אליעזר ־ חיים בישיבתו של ה״ערלויאר רב״, שם שקד על התורה ועל העבודה עד לחתונתו. לאחר החתונה החל ר׳ אליעזר ־ חיים לחפש מקור פרנסה אך לשוא – הוא לא הצליח למצוא מקום עבודה בעבורו.
לאחר שהתייעץ עם כמה וכמה מידידיו הטובים, החליט ר׳ אליעזר ־ חיים לעקור דירתו לארצות ־ הברית, שם – אמרו לו מכריו יהיה קל יותר לסדר לך מקום עבודה.
ואכן בבואו לארצות ־ הברית דאגו לו מכריו לעבודה קלה ששכר נאה בצידה, והוא החל לעבוד בהצלחה רבה במקום עבודתו החדש. אלא שלאחר זמן קצר הבחין שעם כל יום שעובר הוא מתחיל להוריד יותר ויותר משיעוריו הקבועים בלימוד התורה; הוא ניסה לתפוס את עצמו ולחזור למצבו הרוחני הקודם, אך ללא הועיל.
כך עברו עליו כמה שבועות כשהוא אחוז צער על המצב הקשה אליו הוא נקלע, הוא הבין היטב שירידה זו קשורה קשר ישיר עם העליה של הגשמיות אצלו, אך לא היה לו את העוז לעזוב את מקום עבודתו ולחזור וללמוד בכולל.
עד אותו יום בו נכנס ר׳ אליעזר ־ חיים ל״ספרדיש׳ע שול׳׳ ברחוב ה-14 בבורו־פארק ומצא שם מונח על אחד השולחנות ספר שמדבר במעלת מידת ־ הבטחון, ומביא הוכחות חותכות שכל ההולך בדרך זו, סופו שהקב״ה עוזרו בכל אשר יפנה ולא יעזבנו לעולמים.
ר׳ אליעזר ־ חיים הושפע מאד מהכתוב בספר והחליט החלטה תקיפה שמיום זה והלאה הוא שם את בטחונו אך ־ ורק בהקב״ה ולא יתפעל ממאורעות העולם. ואכן, מאותו היום והלאה התגבר בטחונו של ר׳ אליעזר ־ חיים והגיע לשיאים חדשים, הוא עזב את מקום עבודתו והחל לומד שוב ב"כולל" כבימי נעוריו מתוך בטחון אמיץ בקב״ה שלא ־ יטוש את הבוטחים בו. גם כאשר לאחר כמה שנים, לאחר שהוא וזוגתו תחי׳ החליטו לעלות לארץ ־ הקודש – הוא לא הפסיק את לימודיו ב"כולל" והמשיך ללמוד מתוך בטחון גמור בקב״ה. ואכן, הקב׳׳ה עזרו – מפה ושם צצו לפתע ידידים שהיו מוכנים לעזור ולסייע, וכעבור כמה שבועות היה ר׳ אליעזר ־ חיים בארץ ־ הקודש בדירה מסודרת ומרוהטת בשכונה חרדית בירושלים.
עברו כמה שנים, ור׳ אליעזר ־ חיים הרגיש היטב את חסרונו של רבו המובהק שהתגורר בארצות ־ הברית, והחליט לנסוע לביקור קצר אצל רבו כדי לרענן את הכוחות ולחזור עם תוספת חיזוק בבטחון בקב״ה.
אמר ועשה. כעבור ימים אחדים היה כבר בשדה ־ התעופה בלוד, בדרכו לרבו שבארצות ־ הברית. [מהיכן הכסף? בטחון!…]
לפני שהחליט על נסיעתו זאת, התייעץ ר׳ אליעזר ־ חיים עם זוגתו כמאמר הגמרא "אימליך בדביתייהו היא אמנם הסכימה, אך היתנתה את הסכמתה בכך שכאשר הוא נמצא בבורו ־ פארק, יקנה בגדים לילדים הקטנים.
הסכום הכולל היה 600 דולר, אך לר׳ אליעזר ־ חיים לא היה אפילו דולר אחד מיותר מעבר לסכום הנצרך למונית משדה־ התעופה לבית ־ המדרש של רבו ומונית לדרך הזאת בחזרתו… אבל הוא הסכים לתנאי, וכמו תמיד – סמך על הקב״ה שימציא לו את הכסף במועד הנכון.
עברו ימים, חלפו שבועות ור׳ אליעזר ־ חיים יושב בבית ־ מדרשו של רבו ועוסק בתורה. עוד ימים אחדים הוא צריך לחזור כבר לארץ, ועל הבגדים הוא אפילו לא הספיק לחשוב…
הגיע היום המיועד ובלילה יצטרך רק אליעזר ־ חיים להזמין מונית ולנסוע לשדה ־ התעופה משם יסע היישר לארץ ־הקודש – ובגדים אין… המחשבות החלו צפים ועולים, הוא ידע כי כל נסיעותיו היתה בתנאי שהוא יחזור עם הבגדים, ונותרו רק עוד כמה שעות עד למועד האחרון.
הוא דחק את מחשבותיו פנימה והמשיך ללמוד בחיות ובהתלהבות כאילו עומד לרשותו כל הזמן בעולם…
השעות חולפות, השעה כבר כל ־ כך מאוחרת, שגם אם יהיה לו את כל הסכום הנחוץ – יאלץ לעבור עם המונית בדרך לשדה ־ התעופה ולעצור בחנות בבורו ־ פארק, לקנות את הבגדים ולהמשיך מיד לשדה־התעופה…
ור׳ אליעזר ־ חיים עדיין יושב במקומו בבית ־ המדרש ולומד בשקידה והתמדה כאילו מאום לא אירע…
דלת בית ־ המדרש נפתחה ואדם זר חדר בעדה פנימה; הוא התבונן סביבותיו, סקר את ספסלי בית ־ המדרש ולאחר שנוכח לדעת שפרט למיודענו ר׳ אליעזר ־ חיים אין איש בבית ־ המדרש, התקרב אליו בצעדים מהירים והניח את ידו על כתפיו.
ר׳ אליעזר־חיים הרגיש מיד ביד המונחת עליו וננער באחת מלימודו, הוא הסב את פניו אחורנית והבחין ביהודי שלבושו מעיד עליו יותר מאלף עדים על שייכותו לחסידות חב״ד, והלה עומד בפנים מחייכות ומושיט לו מעטפה חתומה.
– ״שלום־עליכם ר׳ יהודי! מה זאת?״ שאל ר׳ אליעזר־ חיים המופתע, – ״אני, כפי שבודאי הבחנת, חסיד חב״ד, חסיד של הרבי מליובאוויטש, והרבי שלח אותי לכאן עם המעטפה הזאת וציווני למסור אותה לאדם היושב כאן בבית ־ המדרש ולומד תורה"…
החסיד סיים את דבריו, מסר את המעטפה לר׳ אליעזר־חיים בבטחון כי מילא את שליחותו של הרבי ויצא כלעומת שבא. ר׳ אליעזר־חיים המופתע פתח את המעטפה וקריאת תדהמה נפלטה מפיו – במעטפה היו מונחים 600 דולר – הסכום המדוייק הנחוץ לו ברגע זה!.״
מיותר לספר שר׳ אליעזר ־ חיים הספיק לקנות את כל הנחוץ לו ולהגיע בזמן לשדה ־ התעופה…
לימים, כשסיפר ר׳ אליעזר ־ חיים בהתפעלות רבה את סיפורו המדהים להרב בן ־ ציון גרוסמן שליט״א, שאלו הרב גרוסמן על מה פליאתו, והרי נוכח לא פעם ולא פעמיים כיצד הקב׳׳ה עוזר לבוטחים בו – ענה לו ר׳ אליעזר ־ חיים בהתלהבות – ״מילא הקב״ה יודע – אבל מהיכן ידע זאת הרבי מליובאוויטש?!…״
(פנימיות 33-שבועון "בית-משיח" מסי 92)