כל הפוסטים בציפיה לגאולה

אחרי חג הפסח, בו מדגישים כ״כ את מעלת ה״מצה״ שעניינה ביטול בתכלית, וחומרת האיסור שב״משהו חמץ (טיפה של יישות, רחמנא

שאלה: ״המתח המשיחי״ שחב״ד מכניסים, אין לו מקור! למה לא להסתפק ב"המתנה" לביאת המשיח במקום להחדיר בעם ״ציפיה דרוכה״ לבואו?