בנוגע לשמחה ביום הל"ג בעומר, מובאים מספר טעמים – ומהם: א. תלמידי ר' עקיבא ש״מתו מפסח ועד עצרת" (יבמות
הבעש״ט הק', מגלה ומנהיג דוקא בדורות אלו שמהוים הכנה לגאולה הקרובה, ענין זה של ״סעודת משיח" כהכנה לגאולה וטעימה ממנה!
בכל חודש מחדשי השנה קיים אירוע רוחני מיוחד, המאפיין את כל עניני החודש, ואף מאיר ומשפיע על כל ימי השנה
ברמב״ם הל' חמץ ומצה רפ״ז: ״מצות עשה של תורה לספר בנסים ובנפלאות שנעשו לאבותינו במצרים בליל חמשה עשר בניסן שנאמר ״זכור
בתחילת שנת תרנ״ד. מחלות שונות החלו לפקוד את גופו הדווה של הצדיק רבי יהושע רוקח מבעלזא, וייסוריו היו ללא נשוא.
אחשורוש מלך הפכפך וגס רוח, שהיה ברשעו מתחילתו ועד סופו, חכם בעיני עצמו ונוח לכעוס, מתוסכל הנשלט ע׳׳י מצבי
יושב לו אדם ומרגיש צורך להתחדש מבחינה רוחנית, ולהרגיש יתר חיות עונג ושמחה בקיום מנהגי והלכות החג המתקרב, אותו כבר
בתפילת "ועל הניסים" בימי החנוכה, אנו אומרים: "מסרת גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים
שאלה: ראיתי בתמונות של הרבי מחג הסוכות שיש באגודת ד' המינים ריבוי גדול של הדסים, אולי אפשר לבאר מנהג חב״ד
נענוע הלולב מצביע, איפוא, על הדרך הנכונה בלימוד התורה: א. לימוד מתוך דבקות בה'. ב. לימוד מתון ״נענוע" תמידי –
כלי נגישות