אהרן היה הכהן הגדול מאחיו. היה אחיו של משה רבנו שהיה גואל ראשון, בן עמרם ־ שהיה נשיא הדור לפני
מעשה בחסיד אחד בשם רבי עוזר וינוקורבסקי. הוא נקרא להתייצב בפני שלטונות הצבא, פעם אחר פעם, חמשה במספר, ובכל הפעמים
"כד אתכפיא סט"א ואתהפכא חשוכא לנהורא אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין" (זוהר). שני חלקים בעבודת ה', שכל אחד קובע
לכאורה, מדוע מתווספת אצל הענוים יותר שמחה? והרי אדרבה: העניו אינו מרוצה מעצמו ואינו בתנועה של "רחבות הלב"? בימים אלה,
כותב הרבי: מופת הנראה לעיני בשר, מעלה את האדם – ולו רק לשעה – מבירא עמיקתא לאיגרא רמה. כי לפתע
סיפר המשפיע המפורסם בעל מסירות נפש הרה״ח רבי מענדל פוטרפס זצ״ל את הסיפור הבא: איש
שאלה: מדוע נוהגים חסידים ואנשי מעשה להקפיד ללבוש שני כסויים על הראש (כיפה וכובע), במיוחד בעת התפלה או בעת אמירת
שנים עברו ־ טרם התגלתה החסידות (ובחוגים בהם טרם נתגלתה…), הביא עמו חודש אלול אוירת נכאים ומצב רוח מעונן "חלקית"
הבה נחזיק טובה לקדמונינו שתיקנו איסור תספורת וגילוח בימי הספירה. בזכותם אנו עדים להחזרת עטרת- הזקן ליושנה. אצל כו׳׳כ
רבי שמעון שלום קאליש, נולד לאביו רבי מנחם האדמו"ר האמצעי מאמשינוב בשנת תרמ"ג. נשא לאשה את ביתו של דודו רבי
כלי נגישות