בקשר ליום לידת משה רבנו ע׳׳ה, אומרים חז׳׳ל, שביטול גזירת המן קשורה עם הזכות המיוחדת של אותו יום, וז׳׳ל הגמרא
"ישראל קאי דזרעי ברישא והדר כרבי״ (שבת ע״ג ע׳׳א וע׳׳ב) ש׳׳קשה היא ואין יכול לכסות (הזריעה) בלא חרישה״, (פרש״י שם),
ברמב״ם סוף הל׳ תענית: כל הצומות האלו עתידים ליבטל לימות המשיח. ולא עוד אלא שהם עתידים להיות ימים טובים וימי
תנן בסוף תענית: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכו', ובגמ׳ שם (ל' ב' ואילך) נאמרו כמה טעמים
מצוות הקהל ־ שזמנה במוצאי יו"ט ראשון של חג – מיוחדת היא משאר מצוות התורה, והוא שבמצוה זו מצווים כל
כתב הרמב״ם בסהמ"צ (עשה עג): "שציוונו להתודות על העונות והחטאים שחטאנו לפני הא-ל ולאמר אותם עם התשובה זה הוידוי כו׳."
כתב הרמב״ם ברפ״ח מהל׳ בית הבחירה: ״שמירת המקדש מ״ע, ואעפ״י שאין שם פחד מאויבים ולא מלסטים, שאין שמירתו אלא כבוד
הראשל״צ הגר״מ אליהו שליט״א אבל כבד וצער גדול נפל על העם היהודי כולו… אין לך מכה קשה יותר מסילוקו של
גם לאחרי ההסתלקות, שנתעלה בעילוי גדול ביותר, נוגע לו לפעול ביאת משיח בעולם למטה כמו קודם ההסתלקות. ואדרבה, לאחרי ההסתלקות נוגע
בנוגע למתן תורה מסופר בגמרא (שבת פח: ואילך) ״בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב״ה, רבש״ע מה לילוד
כלי נגישות