מאז עלותו על כס הנשיאות נוהג הרבי לפרסם ״מכתבים כלליים״ המופנים אל ״אחינו בני ובנות ישראל בכל מקום ומקום״ ״מכתבים
״בין המיצרים״ ־ תרתי משמע, מיצר האבילות של שריפת בית אלוקינו ומיצר הכאב על סילוקן של צדיקים ששקולה כחורבן (ר״ה
א. "מתן תורה" מהו? המושג "מתן תורה" הרווח בספרות התורנית בהקשר של מעמד הר סיני הוא, כמובן, מדוייק בתכלית הדיוק,
נקודת התמצית של חודש סיון, בו יוצא לאור גליון זה, היא – ״מתן תורה". בספרו ״אמונות ודעות״ מבאר רב סעדיה
בנוגע למתן תורה מסופר בגמרא (שבת פח: ואילך) ״בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב״ה, רבש״ע מה לילוד
בכל תפוצות ישראל, מדור דור, נהגו להיות ערים בליל חג השבועות, ולומר את ״תיקון ליל שבועות״ כהכנה למתן תורה. אותו
אין זה דבר רגיל שיהודי מגיש הצעה, ואפילו בקשה ודרישה להקב״ה ומשה רבינו שתינתן לו האפשרות לקיים מצוה. בדרך כלל
חכמים ברצותם להסבירנו את מהותו של יום הכיפורים אמרו: ״למה נקרא שמו יום כיפורים ־ שהוא יום כ־ פורים״. תמוה
איתא בגמרא (מגילה ז, ב): ״אמר רבה, מיחייב איניש לבסומי (להשתכר ביין, רש"י) בפוריא עד דלא ידע בין ארור
ישנם מקומות בהם נוהגים למנות לכבוד חג הפורים רב מיוחד,
כלי נגישות