כל הפוסטים בחגים חסידיים

כ' בטבת הוא יום ההילולא של הרמב״ם, וכ״ד בטבת הוא יום ההילולא של אדמו״ר הזקן בעל התניא והשולחן ־ ערוך.

  קראתי בעיון את ״דבר העורך" בענין שנת השלוש־מאות להולדת הבעל־שם־טוב, ויישר־כוח לכם על שאתם מעוררים בענין חשוב זה. .ברשותכם, הנני

נתבאר בחסידות בנוגע לענין הנסיונות, שהניצוץ האלקי שבנסיון  הוא בהעלם והסתר גדול ביותר, ועד שהוא כמו ש״חתיכה עצמה נעשית נבילה”, אבל

בחדש אלול ירדו לעולם נשמותיהם של ״שני המאורות הגדולים״, רבי ישראל בעש"ט נ״ע, מייסד תנועת החסידות הכללית בשנת תנ״ח (נח״ת),

שלושים יום קודם החג דורשין בהלכות החג״. יום י׳ שבט, הוא יום קבלת הנשיאות של כ״ק אדמו״ר נשיא דורנו, זהו

אחד ההדגשים הבולטים בחינוך – החסידי הוא על ״עבדו את ה׳ בשמחה״. – עד שפעמים עולה תמיהה: האין זה מוגזם,

"ח״י אלול״ – הינו יום הולדת "שני המאורות הגדולים": מייסד תנועת החסידות הכללית רבי ישראל בעש"ט נ"ע בשנת תנ"ח (נח"ת),

בימים י״ב וי״ג תמוז יוחג חג הגאולה, במלואת 67 שנה (וכניסה לשנת חיי״ם) לשחרורו של כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ נ״ע ממאסרו

עם התקרב יום הבהיר ־ י״א בניסן, יום הולדת נשיא דורנו וחגיגת יום זה בהדגשה יתרה – נתקלים אנו מידי

  "גוט יום טוב! לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתבו ותחתמו!" – כך מברכים ומאחלים זה לזה חסידים בקשר