עשה לך רב

שאלה: שמעתי על דרישת הרבי לקיים "עשה לך רב" , בבקשה לפרט מה כולל הרבי בדרישה זו המיוסדת על דברי המשנה?

תשובה: בשנים האחרונות עורר הרבי באופן מיוחד את הנושא של "עשה לך רב"  וכפי שהתבטא על כך שזו "הצעתי ובקשתי" בבקשה נפשית ועוד יותר מזה, אלא שאין בידי לעת עתה ביטוי מתאים יותר כו'. והרבי הדגיש שהכוונה היא גם לאנשים וגם לנשים (בלשון דאמרי אינשי ״משפיעות״) ואפילו ילדים וילדות קטנים, אך הדגשה מיוחדת מצאנו אודות ״תלמידי הישיבות״.

בשנת תשל״ז אף הדפיס הרבי בהוצאה מיוחדת את הקונטרס ״אהבת ישראל״, ע״מ לחלק למשפיעים ומשפיעות, ובחתימת יד קדשו על כל קונטרס. ובריבוי השיחות והמכתבים של הרבי יש התייחסות מפורטת לנושא זה. וכדלקמן:

המקור

אמרו חכמים במשנתם (פרקי אבות א',ו') "עשה לך רב" ונכפלה הוראה זו באותו פרק (משנה ט״ו) ובאותו לשון "עשה לך רב", כלומר, ישנו ציווי על כל אחד ואחד מישראל – מקטן ועד גדול – לקבל עליו ולעשות לו רב.

דיוק הלשון

עשה: (במדרש שמואל מביא את דברי המאירי) "לשון עשיה יאמר על דבר שצריך לטרוח ולעשות על ידו״, וכמובא בכו״כ מאמרי חסידות שעשיה הוא מלשון כפייה. ולכן לא אמרו חכמים ״בחר לך רב״, כי לא צריך לקחת רב שהנפש הבהמית "בוחר" את המתאים לו, אלא באופן של כפייה.

לך: ב' הדגשות בזה.

א. אמנם זה באופן של כפייה כנ״ל, אבל בכל זאת ״לך – לרצונך״.

ב. שאף אחד לא יתחמק מציווי זה, וה״רב״ צריך להיות "לך" לכאו״א.

רב: ב' הדגשות בזה.

א. "תקבלהו עליך לרב" לסמוך על דבריו ולקיים את הוראותיו כפסק־דין.

ב. ״שיקבל לו רב אחד שילמוד ממנו תמיד, ולא ילמוד היום מאחד ולמחר מן האחר״ (רע״ב) ״שאם אתה לומד משנים או שלשה רבנים, יתערב שכלך״ (מדרש שמואל).

איך ימצא הרב?

״לא אלמן ישראל״ ובודאי שיש א׳ מבני־ישראל שראוי לתואר "רב", וגם עם צריך לכתת רגליו ילך ויחפש, והיות שזה ציווי במשנה, בתורת ה' שהיא תורת אמת, הרי ״אני מבקש. .אלא לפי כחן״, ואם־כן ודאי שה״רב״ נמצא ״קרוב אליך הדבר מאוד״.

ואפילו אם ״לא ימצא חכם גדול כמוהו, יעשה מי שלמטה הימנו, כי אין אדם רואה בעניני עצמו העצה הצריכה לו כמו שיראה זולתו״ (מאירי) כי אדם קרוב אצל עצמו.

מה שואלים את הרב!

הרב שבד״כ הוא גדול ממנו בחכמת התורה ונסיון בפועל, יכול לעזור בעצה טובה, בעידוד בעבודת ה׳ וביראת־שמים, בהמשכת מוחין במדות ובמחשבה דיבור ומעשה וכו'.

ולא רק בנוגע ללימוד התורה ולהבנת הדברים (כפי שיש אומרים), צריך את הרב כי הענינים של הבנה ולימוד, הרי התלמיד מקבל את הדברים אחרי שהם מתיישבים ומובנים בשכל שלו. אלא בעיקר – בענינים שצריך עבורם קבלת־עול יש לקבל על־עצמו "רב". ואפילו בדברים פחותי־ערך ממש צריך לשאול ולקבל מהרב.

ו״רואים במוחש התוקף בתורה ומצוות ביראת־שמים דכל אלו שמתנהגים בדרך הנ״ל, היינו שלא נשענו על שכלם והבנתם לחוד״ (אג״ק).

מה התועלת בעשיית רב!

א.  "מוכרח לכל אחד ואחד שיהיה מי שעומד על גבו – ובפרט שהמדובר בענינים שתורת החסידות מדברת אודותם, שהם ענינים דקים לפי ערך ובמילא הטעות בזה עלולה יותר ומזקת יותר״ (אג״ק).

ב. כפתגם אדמו״ר האמצעי (הובא ב״היום יום״ כ׳ טבת) שכאשר שני יהודים נפגשים הרי יש כאן שתי נפשות אלוקיות מול נפש בהמית אחת ו״כשמדברים יחד ממציא כל א׳ עצות לזה איך לתקן ועושים הסכם בקבלה על להבא לתקן מעשיהם שיהי' כך וכך כו', וההסכם אשר עושים שנים כו' יש לזה חיזוק הרבה יותר מההסכם שעושה בפ״ע״ (קונ' החלצו).

איך מתבטא הדבר בפועל!

צריך ללכת מזמן לזמן למי שגדול הימנו ״הרב״ על־מנת לעמוד ל״מבחן״ בנוגע למעמדו ומצבו בלימוד התורה, בנתינת הצדקה, ובכללות הנהגתו בעבודת השם, גם בעניני הרשות, אשר עי״ז יקבל את ההוראה וההדרכה הנכונה (ללא השוחד דקרבת עצמו). אשר עי״ז יתוסף בודאי ובודאי אצל כל או״א מישראל בכל עניני טוב וקדושה, הלוך ומוסיף ואור.

ובהזדמנות מסויימת אף התבטא הרבי: ״מכיון שכותבים אלי פתקים כו' בענינים שונים, להוי ידוע שיתכן שאשאל את הכותב: האם כבר קיימת את ההוראה ד"עשה לך רב", מה שמו של הרב…״.

מקורות: לקו״ש חכ״ד ע׳ 105, חכ״ט ע׳ 248,חי״ז ע׳ 493, חכ״ה ע׳ 306, אגרות קודש חי׳׳א ע׳ י"ז, ע׳ רע"ג, התוועדויות תשמ״ו ח״ד ע׳ 184.

(פנימיות 47 – תשרי ה'תשנ"ח)