אל"ף – אלופו של עולם

אל"ף – אלופו של עולם

האות א׳ היא האות הראשונה במערכת האותיות של לשון הקודש, אשר שרשן במערכת ה"אותיות" של ספירת המלכות בעולם האצילות.

"אותיות" אלו מעולם האצילות, הן עשרים ושתים המשכות אלקיות, אשר בצירופיהן השונים ־ מהוה ומחיה הקב״ה את כל הנבראים צורת כל אות ואות מלמדת על אופן ההמשכה האלקית מסויימת, וכמו כן יש לאותיות בלשון הקודש – משמעויות ורמזים רוחניים

והיינו, צורת האות, א', מלמדת על אופן ההמשכה האלקית דרכה, וכמו לדוגמא: שה,א׳ המורכבת מאות יו״ד מלמעלה ויו״ד מלמטה וקו המחבר ־ שהוא וא״ו – באמצע, וזה רומז לחכמה עילאה וחכמה תתאה והחיבור ביניהם.

מלבד זאת, בא גם להורות ענין כללי בכל ההשתלשלות, כי ההמשכה שהיא הואי׳ו, היא באה ע״י הצמצום, שהיא היו״ד שבראש, שבלעדי הצמצום – אי אפשר להיות המשכה והתגלות.

ואח״כ חוזרת ומתצמצמת ההמשכה להיות כמו בחינת יו״ד למטה,להיות משם בחינת צמצום והמשכה אחרת.

ענין נוסף ועיקרי בצורת ה,א׳ – שרומזת גם לעבודת האדם את ה’ ית^,. וכמו שפירש הוד כ״ק אדמו״ר הזקן; שה,א׳ של התורה – מורכבת מאות יו״ד (יהודי) מלמעלה ויו״ד (יהודי) מלמטה, וקו האמונה מחברן. ועפ״י נוסחא אחרת; ה,א' בא להורות על נשמת היהודי (יו״ד כפי שהיא למעלה (בשמים), ונשמת היהודי למטה – בהתלבשותו בגוף, וקו של יראת שמים המחבר אותם והיינו, שגם בהיות נשמתו מלובשת בגוף ונפש בהמית – הוא קשור לה׳ כפי שהיה קשור בהיות נשמתו למעלה, וזאת ע״י חיזוק האמונה ויראת שמים.

האל"ף באה גם ללמד על נפלאות הגאולה האמיתית והשלימה העומדת בפתחנו, כי המלה "גאולה" מורכבת מאותיות ״גולה״ בתוספת א' להורות שהאל׳׳ף על משמעויותיה שיבוארו להלן, תחדור ותתגלה בתוך ה"גולה" (העולם הזה החומרי), ותהפוך אותו לגאולה אמיתית ושלימה.

האות "א" – אל״ף – רומזת לשלשה ענינים: 1) אל״ף – אלופו של עולם. 2) אל״ף – אולפנא ולימוד, כמו אאלפך חכמה^[1] אאלפך בינה. 3) אל״ף – אותיות "פלא".

"אלופו של עולם" – כינוי לקב״ה שהוא אדון העולם, המהוה ומחיה את הנבראים בדברו. והוא ע״י התלבשות אור ה' בבחינת שש המדות – בחינת ז״א דאצילות – עם ספירת המלכות – התחתונה שבספירות, שבהתיחדם יחד – הם השרש והמקור לנבראים.

מדריגה זו באלקות הנקראת בשם "אלופו של עולם", אעפ״י שלגבי העולם היא נעלית ביותר – "אדון העולם", מכל מקום לגבי הקב״ה בעצמו היא דרגה נמוכה – שמשפיל עצמו להיות מקור ושרש לנבראים מוגבלים ושפלים. ולכן נקרא הכח האלקי הבורא, בשם דבר הוי׳ – דיבורו של מקום, להורות שכשם שדיבור האדם הנמשך מכח הדיבור שבנפשו, הוא מצומצם וחסר ערך לעומת שרשו בנפש, כך -ויותר מזה לאין ערוך- גם הכח האלקי לעומת הקב״ה בעצמו.

"אאלפך חכמה אאלפך בינה" – מלשון אולפנא ולימוד. והוא בחינת המוחין שבאצילות (חכמה ובינה), והיינו דרגת אלקות שלמעלה משבע המדות שבאצילות – מקור העולם שנברא בשבעת ימי בראשית. אבל עכ״ז, גם המוחין – חכמה ובינה, הן בדרגא כפי ששייכים למידות, והן התחלה ומקור למידות, וממילא, גם התחלה ראשונית וסיבה – להתהוות העולם.

מכל מקום, היותו המקור והסיבה להתהוות העולם – הוא ע״י גילוי התורה מהמוחין שבאצילות, שעליה נאמר: "אלפיים שנה קדמה תורה לעולם"², "קדמה" ־ מבחינה ערכית, שהיא נעלית מעלה מעלה מהעולם הנברא. והעליונות היא בבחינת ׳אלפיים׳ – פעמיים ׳אלף', מלשון  אאלפך.

והיינו שהתורה היא המקור והסיבה, שבשבילה ועל־ידה – נברא העולם וכמו שדרשו חז׳׳ל עה”פ  בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ³, בשביל ב׳ דברים שנקראו ראשית (התורה וישראל) – ברא אלקים את השמים ואת הארץ.

יתר על־כן, התורה היא התכנית שלפיה נברא העולם, והיינו, שכל הנבראים שבעולם נבראו באופן שיוכלו לשרת את רצון ה' שבמצוות התורה. וכמ׳׳ש רז״ל ⁴עה”פ: "ואהיה אצלו אמון״ – אני הייתי כלי אומנותו של הקב״ה בבריאת העולם, כשם שהאומן בונה בית עפ״י תכנית הערוכה . מראש, כך הקב״ה ״אסתכל באורייתא וברא עלמא״⁵.

״פלא" – מלשון הפלאה והבדלה, שמובדל ומופלא לגמרי מכל שייכות לעולם. והוא בחינת עצם המוחין – פנימיות החכמה כפי שהיא לעצמה בלי שייכות ( למידות, ועוד יותר – כפי שקשורה לפנימיות הכתר שלמעלה מאצילות, דרגת האלקות בבחינת איו־סוף, שמופלא ונבדל לגמרי מהנבראים, והוא בתכלית ההעלם. הוה אומר, שפלא הרמוז באות אל״ף ־ מורה על עצמותו ית', וזה מתאים גם עם זה שאל״ף אותיות "אפל" – בחינת חושך (ישת חשך סתרו⁶), שהוא בחינת עצמותו ית׳ הנעלם, שלמעלה מאור וגילוי.

ומלך המשיח שיש בו כל שלשת הבחינות הללו, שהוא בטל בתכלית לאלופו של עולם בקבלת עול מלכות שמים, וחכם בחכמת התורה – אאלפך חכמה וגו׳, ודבק ומאוחד בעצמותו ית׳ גם בגופו הגשמי, הנה, רק הוא יחדיר ויגלה את ה "א" בעולם, על כל שלושה עניניה הנ״ל, ויהפוך את הגולה לגאולה בחסד וברחמים מי׳׳ד ממ״ש. ■

מקורות לעיון:

1 לשון הכתוב איוב ל"ג. ל"ג שער היחוד והאמונה פי״א, פי׳׳ב, תו״א ס"ט ע״ג, סה״ש ה׳תנש״א ש״פ אמור, לוח הי״י ח׳ אד״ר

²מדרש תהילים צ, ד.³בראשית א. א' וראה רש״י שם ⁴ראה מד׳׳ר בראשית פ״א ⁵זוהר ח״א קל"ד, א. ח״ב קס"א, א. ⁶תהילים י"ח. יב׳

(מתוך הספר "מושגים בחסידות" (פנימיות 44 –עם הרב ׳שבעם סגל )