שאלה: מדוע נוהגים אצל חסידי חב״ד בעת נטילת ידים (לפני אכילת הפת), ליטול ג' פעמים על כל יד וכן מקפידים לאחוז את הכלי במגבת ולא בידים הרטובות?
תשובה: א. אכן כך מופיע בספר המנהגים – חב״ד – (עמי 21), וכן הדבר מובא ב״היום יום״ לכ' שבט (בשם כ״ק אדמו״ר הרש״ב): ״…על פי הגהות אשר״י נטילת ידים לסעודה ג' פעמים רצופות כן הי' עושה אאמו״ר – (מהר״ש ני׳ע)-״.
ב. וכן מספר הרבי הריי״צ באחת מרשימותיו (לקוטי דיבורים ח״ד ע׳ 1348): ״אבא נוטל ידיו לסעודה לא כמו שאר האנשים, כל האנשים נוטלים ידיהם רק שתי פעמים, ואבא לוקח הכד בידו הימנית ונותנו ביד השמאלית ושופך ג״פ רצופים על ידו הימנית ואחרי כן לוקח עוד כד מים ועל ידי האלונטית (מגבת) לוקחו בידו הימנית ושופך ג״פ על ידו השמאלית״. וראה ג״כ בסה״ש תש״ד ע' 117 שזו הנהגה מקובלת אצל חסידים.
ג. הגהת אשר״י הנ״ל, היא לחולין קיג,א. (כמצויין בסידור עם דא״ח הוספות ע' נה) בענין הדחת הבשר בניקוי׳ מהדם, שלשה פעמים וז״ל: ״…ושלישית אנו עושין לטהר מים השניים שנגעו בראשונים וכה״ג אומר ריב״א גבי נטילת ידים …לפיכך אנו נוטלין שלשה פעמים ואין חוששין״. והובא ג״כ ב״בית יוסף״ לטור סי' ס״ט קרוב לתחילתו. (וראה בשו״ע הקצר פרק סח ע׳ 16 מ״מ נוספים לזה).
ד. אמנם מעיקר הדין כשנוטל אדם כל היד וברביעית מים, מפורש הדבר בנ״כ השו״ע שמספיק נטילה אחת בלבד וזוהי הסיבה למנהג העולם ליטול פ״א, והמהדרים נוטלים ב״פ בכל יד וכמובא ב״משנה ברורה״ (סימן קס״ב ס״ק כ״א) וז״ל: ״ודע די״א דמן הדין צריך לעולם מים שניים ואם אין לו רק רביעית ישפוך ממנה בשתי פעמים ואפילו אם נוטל רביעית בפ"א או כל יד ויד בפ"ע צריך אח"כ ג"כ מים שניים וכתב הח"א דיש לנהוג כן ליטול רביעית על כל יד וגם שניים". אך מנהגנו כנ"ל להדר ולשפוך בדוקא ג' פעמים.
ה. כן מובא בשו׳׳ע רבנו הזקן (סי׳ קס״ב ס״ו בסופו) כותב: ״נהגו עכשיו להקל בהגבהת הידים לפי שנוהגין לשפוך על כל יד ג' פעמים״. (ולהעיר ממש״כ לפנ״ז בסי׳ ק״ס סוסי׳׳ז: ״ומלוג יכולים ליטול כמה בני אדם כל זמן שמספיקין המים לשפוך כאו״א על ידיו ג' פעמים או ב' פעמים״).
ו. ובענין ההקפדה להשתמש באלונטית, ולא לאחוז את הכלי בידו הרטובה, ראה גם מש״כ ב״באר היטב״ סקס״ב סק״ו: ״אם נטל הכלי בידו הלחה נטמא אוזן הכלי ואם חזר ואוחז בידו הראשונה נטמא ידו ממנה וצריך לנגבה״.
ז. כפי הנראה שהנהגת החסידים להקפיד בנטילת ידים ג״פ לא היתה כ׳׳כ נפוצה אצל כולם ממש, רק אצל בעלי דרגא וכו' וכפי הנראה (בין השאר) מהסיפור המובא ב״ספר השיחות״ (קיץ ה׳ת״ש ע, 82) מפי הרבי הריי״צ: בשבת פי תולדות תרנ״ד התארח אורח חשוב אצל אביו אדמו״ר מוהרש״ב וכשהוזמן ליטול ידיו לסעודה, נטל ג״פ בכל יד והשתמש באלונטית בדיוק כפי שנהג הרבי הרש״ב, אולם בשעת הנטילה התבונן בו הרבי במבט חודר, לבחון האם הנהגתו נובעת מכך שהוא נמצא בדרגה ששייכת להידור זה, או שזה חיקוי בלבד מתוך שאיפה להיות בדרגה כזו…
וכן אנו למדים מתיאורו של החסיד הרה״ג רבי ישראל דג'יקובסון ("די אידישע היים" תשרי תשל״א ע׳ יג – הובא ב"ימי מלך" ח״א ע' 480) ממה שראה בקיץ תרצ״ז בוינה: ״פעם בשעת סעודת הצהריים הבחנתי, לפתע, כי אל המסעדה נכנסו כ״ק אדמו״ר שליט״א, הרבנית חיה מושקא והרבנית נחמה דינה (=רעיתו של הרבי הריי״צ)…שמתי לב כיצד הם נוטלים ידיהם לסעודה: הרבי שליט״א יצק שלש פעמים על כל יד, כשהוא אוחז את הספל במגבת: הרבנית נחמה דינה נטלה גם היא שלש פעמים, אך בלי מגבת והרבנית חיי מושקא נטלה פעמיים בלבד״.
אך בשיחה מש"פ וישלח תשי״ד קובע הרבי ואומר: אע״פ שבדורות הקודמים לא היו מעודדים הנהגה כזו, ליטול ג״פ בכל יד ובאלונטית. מ״מ עתה התפשט הדבר בין כל החסידים כדבר הפשוט״.
ח. ההקפדה להדר וליטול ג״פ, כשם שהוא בא להדגיש את ה״בל תגרע״, ה״ה מדגיש גם את ה״בל תוסיף״ שלא ליטול יותר מג״פ, וכמובא במכתב הרבי הריי״צ מח׳ טבת תרפ״ב (אג״ק ח״א עי רב) במענה לשאלת הרה״ח ר׳ ראובן דוב קאבלענץ שראה באיזה ספר (בקב הישר או בס' אור צדיקים) כי נט״י בבוקר צריך ליטול ד' פעמים ושאל איך נוהגים החסידים, וכותב לו הרבי: ״…ונטילת ידים ג' פעמים בדוקא, העיקרית בשחרית, ובסירוגיןן להעביר הרוח רעה… ולסעודה ג' פעמים על כל יד בפעם אחד״ ועיי״ש. (פנימיות 36)
■