ארכיון של: 2018

אחד הדברים המאפיינים את שיחות הקודש של הרבי הוא שנראית בהן באופן מוחשי וברור ביותר ־ אחדות התורה. הבקיאות והחריפות

מנהג כל ישראל להיות נעורים בליל שבועות, ברם, ה״תעסוקה״ בלילה זו רב ־ גוונית, אצל פשוטי ־ עמך נפוץ מנהג

בהמשך למבואר בגליונות הקודמים, בעניין הסימנים של ״בחזקת שהוא משיח״, ראוי לבאר בזה מהו הגדר של ״בחזקת״. אלו הלומדים את

א.  "מתן תורה" מהו? המושג "מתן תורה" הרווח בספרות התורנית בהקשר של מעמד הר סיני הוא, כמובן, מדוייק בתכלית הדיוק,

נקודת התמצית של חודש סיון, בו יוצא לאור גליון זה, היא – ״מתן תורה". בספרו ״אמונות ודעות״ מבאר רב סעדיה

הגה׳׳ח ר' שאול ע׳׳ה מעולם לא פינק את עצמו. משחר נעוריו עבד את ה׳ מתוך קשיים רבים, וסיגל לעצמו דרך

בנוגע למתן תורה מסופר בגמרא (שבת פח: ואילך) ״בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב״ה, רבש״ע מה לילוד

בכל תפוצות ישראל, מדור דור, נהגו להיות ערים בליל חג השבועות, ולומר את ״תיקון ליל שבועות״ כהכנה למתן תורה. אותו

  הבה נחזיק טובה לקדמונינו שתיקנו איסור תספורת וגילוח בימי הספירה. בזכותם אנו עדים להחזרת עטרת- הזקן ליושנה. אצל כו׳׳כ

כ״ק אדמור הזקן נ״ע פוסק ב״סידור״ שלו: ״נוהגין לומר פרקי אבות, פרק אחד בכל שבת שבין פסח לעצרת במנחה… ויש