בדף השער של ספר ה״תניא״ כותב רבנו הזקן, שספר ה״תניא״ מיוסד על הפסוק, ״כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך
למושג ״אדם׳׳ ־ כמה משמעויות עפ׳׳י תורת החסידות, ננסה להסביר כמה מהן. האדם הוא סוג אחד מבין ארבעת הסוגים
שנה מעוברת ה'תשנ"ז – שנה מיוחדת אחדשה׳׳ט, ברצוני להעיר מנקודה שהדגיש הרבי ב״מכתבים הכלליים״ בשנת ה׳תשל׳׳ח, שנוגעת שוב בשנה זו,
יושב לו אדם ומרגיש צורך להתחדש מבחינה רוחנית, ולהרגיש יתר חיות עונג ושמחה בקיום מנהגי והלכות החג המתקרב, אותו כבר
אמר כ"ק אדמו"ר הצמח צדק: בשנת תקמ"ב, נתחזקה ההתנגדות באופן מבהיל… – "סבי הפקיר וסיכן את נפשו הקדושה, לסדר את
סיפר המשפיע המפורסם בעל מסירות נפש הרה״ח רבי מענדל פוטרפס זצ״ל את הסיפור הבא: איש
שאלה: ידוע שחייב כל אדם לברך מאה ברכות בכל יום. אבקש לפרט מה המקור לחיוב זה וכן מה הטעם בזה?
בתפילת "ועל הניסים" בימי החנוכה, אנו אומרים: "מסרת גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים
כח האהבה הוא הראשון מבין כוחות הנפש המתלבשים ושוכנים בלב האדם (רגש), ומצויה ־ הן בכוחות הנפש האלקית והן בכוחות
רבנו הזקן ״בעל התניא״ וה׳׳שולחן ערוך״ היה אב החכמה מחולל שיטת חב״ד. הוא שנתן את ה״נקודה״ כעין ״ברק המבריק״ לשיטה
כלי נגישות