200 שנה לגאולת רבינו הזקן

 

י"ט-כ' כסלו חג הגאולה

 

בהגיע חג גאולת אדמו׳׳ר הזקן ותורתו מהמאסר הידוע בשנת ה׳תקנ׳׳ט, שבשנה זו, היא שנת המאתיים לגאולת אדמו״ר הזקן, מעניקים כוחות מיוחדים משמים, להצלחת השליחות השמיימית של תורת החסידות ומאוריה; הבאת הגאולה האמיתית והשלמה על־ידי העיסוק בידיעת ה׳ – בפנימיות התורה – חכמת האמת, כזירוז והכנה ל׳׳כולם ידעו אותי״ – שבגאולה. וכדברי בעל התניא בכבודו ובעצמו: ״כל הגילויים דלעתיד תלויים במעשינו ועבודתינו שבזמן הגלות״!

אין לשער את גודל פעולת הקודש של אדמו׳׳ר הזקן, אשר עומד ומשמש – מאתיים שנה – באופן המיוחד שאושר משמים על־ידי בית־דין של מעלה – ״לאחרי פטרבורג״, כפי הידוע, שהמאסר בפטרבורג היה בבואה של מה שהתרחש בשמי רום, והיציאה לגאולה, העידה על כך, שהעולם כבר בשל לקבלת אור פנימיות התורה, בהכנת העולם לגאולה. מאז ועד היום, כבר התקדם העולם בצעדי ענק אל הגאולה, ותחיית האמונה הטהורה בביאת המשיח, אף היא ״סימנא טבא״, כפי שמשתקף מדבריו המאירים של הגאון הצדיק ה״איש החפץ חיים״ זצוק״ל:

״בזמן שיגיע העת להתגלות כבוד ה' בעולם על־ידי ביאת משיח צדקנו , הנה בעת ההיא, בודאי ימצאו אנשים מגדולי ישראל, שהמה יהיו במקום הנביאים מלפנים, ויזרזו להמון ישראל שיתחזקו באמונה ושישובו בתשובה, שרק על־ידה יהיו נגאלים, וכמו שאמרו חז״ל ״כלו כל הקיצין״, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה, וגם יעוררו את המון אחב״י שיכינו את עצמם בתורה ובמעשים טובים לביאת משיח צדקנו, כדי שיוכלו לקבל פניו כשיבוא.

…מרמזת לנו התוה״ק בקצרה, את הויכוח הגדול שיהיה בעקבתא דמשיחא, שכל אחד ואחד יתרץ את עצמו, שאיננו מסתפק ח״ו באמיתת אפשרות הגאולה. יודעים אנו ברור, שיש ביכולת השי״ת להביא הגאולה בכל רגע ורגע. וכמו שמצינו בימי מרדכי ואסתר, שבין לילה אחת היתה הגאולה בשלימות. רק שכל אחד ואחד מסתפק על זמן הגאולה מתי תהיה. יכול היות שיתאחר עוד איזה שנים, אבל לא כל כך מהר. אבל יוכיחו אותנו על פנינו: הלא מפורש כתוב בדברי הנביא מלאכי, כי פתאום יבוא אל היכלו, האדון אשר אתם מבקשים (שקאי על משיח בן־דוד) ומלאך הברית אשר אתם חפצים בו (שקאי על אליהו הנביא) הנה בא, אמר ה׳.

ומצינו בחז״ל שאמרו שאליהו הנביא בארבע פריחות, פורח כל העולם כולו. ולפי״ז הלא צריך היה להיות אצל כל אחד ואחד, עכ״פ ספק, על כל יום, שמא יבוא בו. ומצינו, שכזה נפסק ג״כ להלכה בגמרא, שהאומר ״הריני נזיר ביום שבן דוד בא״, אסור לשתות יין בכל הימים, שמא יבוא באותו יום… ואס כן הלא מספיקא היה צריך כל אדם להיות מוכן תמיד בתורה ובתשובה, כדי שיוכל לקבל פני משיח צדקנו כשיבוא. (קטעים מ״מאמר חיזוק האמונה״ ל״החפץ חיים״, נדפס בספר ״כל כתבי הח״ח השלם״, ח״ג עמ' נ').

דברים אלו אמר החפץ החיים בדור הקודם, ומאז חל בעולם זיכוך נוסף, וכדברי העומד במקום הנביאים מלפנים, המזרז להמון ישראל שיתחזקו באמונה ושישובו בתשובה ויכינו את עצמם בתורה ומעשים טובים לביאת משיח צדקנו, הלא הוא כ״ק אדמו״ר נשיא דורנו:

״ועל אחת כמה וכמה בדורנו זה ובזמננו זה – שעל־פי סימני חז״ל (במסכת סנהדרין, במדרשים ובכ״מ) נמצאים כבר בשלב הגאולה ממש, וכמדובר כמה פעמים לאחרונה, שלאחרי הריבוי המופלג של מעשינו ועבודתינו במשך כל הדורות, ובפרט לאחר עבודתם של רבותינו נשיאינו, החל מאבות החסידות וימי גאולתם (בי״ט כסלו, ויו״ד כסלו) וימי הולדתם וההילולא שלהם (בט׳ כסלו, בכ״ד טבת וכו'), ומאז כבר עברו דורות ושנים, עד לעבודתו של כ״ק מו״ח אדמו״ר נשיא דורנו – כבר סיימו כל הבירורים… הרי מובן, שעתה נמצאים כבר במצב בו הגוף הגשמי ואפילו גשמיות העולם כבר נתבררו ונזדככו לגמרי, והרי הם "כלי" מוכן לכל האורות והענינים הרוחניים, כולל ובעיקר – אורו של משיח צדקנו, אור הגאולה האמיתית והשלימה… והדבר היחיד שחסר הוא – שיהודי יפקח את עיניו כדבעי, ויראה איך הכל כבר מוכן לגאולה! (שיחת ט׳ כסלו תשנ״ב)

(פנימיות 59 כסלו תשנ"ט)