חדש תשרי, מכיל בקרבו את הימים הנוראים, שבמרכזם עשרת ימי תשובה. אך טבעי הוא לעסוק בענין התשובה. לפנינו סיפורו המאלף של הוד כ״ק אדמו״ר מוהריי׳׳צ, אשר מתאר בסגנונו הנשמתי את הסיפור שמאחורי הקונטרס "פוקח עיורים" אותו כתב האדמו״ר האמצעי (בנו של ״בעל התניא׳׳) עבור בעל תשובה מסויים.
הרבי הריי׳׳צ מספר, במבוא לקונטרס, על בעל התשובה בשם שלמה לייב, אשר עזב את אשתו וילדיו היהודים, חי עם גויה ונולדו לו ממנה ילדים, שנים מהם נפטרו, והשלישי נותר בחיים. דרכו אל התשובה השלמה נכרכת בסיפור חייו של הגאון החסיד ר׳ יוסף מביעשנקוביץ׳ שקיבל ב״יחידות׳׳ הוראה מפליאה מאדמו׳׳ר הזקן בעל התניא והשו׳׳ע, לאחר שנתאלמן, כהאי לישנא: ״תשא אשה בת בנים ותלד בן והשי״ת יתן לך אריכות ימים, ולטובת נשמתך טוב יותר להיות בעל עגלה מלהיות רב״.
הגה״ח ר׳ יוסף נישא ונולד לו בן. כעבור שש שנים הגיעה אליו משלחת בעלי בתים מהעיר ליעפלי וכתב רבנות בידם, עבורו, או אז נזכר בדברי אדמו״ר הזקן אליו, וברוב צער נאלץ להשיב את פניהם ריקם. הוא הבין שעתה הגיע הזמן שעליו להעשות לעגלון. כחדש ימים נאבק עם עצמו, כדי להיות מסוגל לבצע את הוראת רבו הבלתי הגיונית, אשר רב גאון, מרביץ תורה ברבים, המפורסם לתהילה בכל ערי הסביבה כ״גאון בהסברה״ בנגלה ובנסתר, יהפוך לעגלון לעת זקנה…
מתוך אי נעימות רבה ניסה ללמוד את מקצוע העגלונות, ובעיר כבר רחשו השמועות. כשהגיע לביתו ומצא את אשתו בוכיה, בכה אף הוא, אך התעשת והחליט שכעצת חז״ל יתייעץ עימה בדבר, כאשר שמעה ממנו את דברי רבנו הזקן, היתה תשובתה החלטית: "כיון שכך אמר לך מורך ורבך עליך לקיים את דבריו מבלי לחכות אף יום אחד". היא הציעה שתמכור תכשיטיה ובכך תממן את רכישת הסוס והעגלה.
סופו של הסיפור הוא, שרבי יוסף הפך לעגלון, ובאחת מנסיעותיו פגש את היהודי המתבולל סולומון גמיצקי, ובדרך מופלאה הצליח להחזירו בתשובה שלמה, תשובה שנתקבלה, כפי ה׳׳אות משמים׳׳ לכך, כאשר תוך ימים ספורים מתו האשה הגויה ובנה באופן פתאומי. סולומון גמיצקי חזר להיות ״שלמה לייב׳׳ עזב את הגרף שבאחוזתו חי, ונסע לאדמו"ר האמצעי (היה זה זמן קצר לאחר הסתלקות בעל התניא) לקבל הדרכה ותיקון.
כשהגיע הגה׳׳ח ר׳ יוסף ל״יחידות״, אמר לו אדמו״ר האמצעי: ״אבי (רבנו הזקן) היה אצלי ואמר: "יוסף מביעשנקוביץ" ביצע את הכוונה" והוסיף: בגלל טובה פרטית עשה אבי מלמדן… בעל עגלה, ואותו הוא מצוה ״בגלל טובה כללית לעשות מבעל עגלה ־ משפיע׳׳. הגה״ח ר׳ יוסף האריך ימים והיה לדמות מופת חסידית.
בזכות האמונה
הרבי הריי״צ מתאר את שהתרחש בנפשו של רבי יוסף, כאשר שמע את תשובתה ההחלטית של אשתו, שעליו לשמוע בקול רבו, וזו לשון קדשו:
״בקרב ליבו ובפנימיותו היה בוש, הוא רבי יוסף, אשר כשלושים וחמש שנים היה מקושר אל רבנו הזקן, ויותר מארבעים שנה עסק בתורת החסידות, מכיון שבא לקיים דבר שהוא שלא לפי כבודו המדומה – הרי זה כשני שבועות שהוטרד מן החיים, פשוט אינו חי. ואשתו אשה פשוטה, שאין לה שום מושג מ״בעלי השכלה״ ו״בעלי עבודה״, וגם מופלא ממנה להבין אף אפם קצהו מהמעלה העצמית של "רבי" ומעניני רוח הקודש ועינים פקוחות, לראות במה שעתיד להיות, הנה היא באמונתה הפשוטה בצדיקים עבדי השי׳׳ת הבאה מצד חינוכה – לא הרהרה אף רגע והביעה דעתה בחיוב, ומעצמה הציעה למכור את תכשיטיה כדי למהר לקיים דברי קודש רבנו הזקן. …ולפתע כברק התרוצץ בקרבו הרעיון, אולי עד עתה הוא חסר או בלתי שלם באמונה זו? ויבך חרש״…
סערת האמונה נמשכת
אמרו חז״ל: "בזכות האמונה נגאלו אבותינו ממצרים, ובזכות האמונה עתידין להיגאל". אלפי החסידים ואנשי המעשה שנהרו גם השנה ל׳׳ליובאוויטש שבליובאוויטש״ – חצר הרבי, כמימים ימימה, עשו זאת מכחה של האמונה בה׳ ובמשיחו, כינוסי ההקהל ועצרות הגאולה שנערכו השנה והביאו את בשורת הגאולה, הבעירו את לפיד האמונה בלבבות אחב״י בארץ ובתפוצות. הפעולות הקדושות, הלימודים והתפילות לקבלת פני משיח צדקנו יוסיפו וימשכו עד לגאולה הקרובה בע״ה. כולנו איתנים באמונה שלמה בה׳ ובעבדיו הנביאים, קשובים לקול ה׳ ע״י עבד ה׳ המכריז ואומר: ״הנה הנה משיח בא ־ הגיע זמן גאולתכם״!
(פנימיות 24)