סדרת ׳׳שערי המועדים״ מתורתו של כ"ק אדמו״ר נשיא דורנו, כבר קנתה לה מוניטין, כל מי שזכה לטעום מהאור כי טוב, מנופת צוף תורתו של רבנו, כפי שמוגשת באכסניה נעימה ומהודרת זו, מצפה תמיד בכליון עיניים להופעת הכרך הבא.
הרה״ג ר׳ יוסף יצחק הבליו שליט״א, ראש מכון ״היכל מנחם״ בירושלים המוציא לאור את סדרת הספרים החשובה, קבע קוים ברורים לצביונה של הסדרה. ללא קוים ברורים אלו, בלתי ניתן היה לרכז למתכונת של כרך או שניים לכל מועד, את השפע העצום של דברי התורה – של מאור הדור. הרי אין תחליף ללימוד עמוק ומפורט של כל דברי הרבי, במאות ספריו הקדושים: ״ליקוטי שיחות״, ספר המאמרים – מלוקט, סדרת ספרי התוועדויות, סדרת ספרי המאמרים הלא- מוגהים, סדרת ה״אגרות קודש׳׳ וכו'. אלא שבסדרת ״שערי המועדים״ נעשתה עבודת עריכה מעולה שמטרתה להקל על הלומד להנות ולהתבשם ביתר קלות מהמעיין הבלתי נדלה הזה.
שני כללים בסיסיים, קיימים כאן ביסודה של דרך העריכה: א. להביא מפנימיות התורה – מאמרי החסידות, רק מסוג הדברים שמי שאינו בקיא בכל כללי ויסודות משנת החסידות, גם יוכל ללמוד ולהבין, גם אם הכלים התורניים שלרשותו הם בעיקר מתחום ה״נגלה״ שבתורה. ב. לתת את עיקר החידוש והרעיון התורני, בצורה ברורה ומובנת, כפי שזה מוגש בספרי הרבי, אבל – בהשמטת הסתעפויות של דיונים וביאורים שונים, שכל אחד מהם קובע ברכה לעצמו, אך מקומם לא בספר שצביונו נקבע מראש: להגיש דבר שלם בכל ענין אך לפי נושא מוגדר, בכל סימן של הספר. אכן במקרה שהוחלט לשבץ בספר ״הסתעפות״ כל שהיא, שובצה תחת כותרת חדשה, כענין חדש. כך נוח ללומד לעכל, את האורות המרובים. ככלל, הכותרות וכותרות המשנה, שבספר מנעימים לעין למוח וללב, מועילים להבנה ותורמים לזיכרון.
יש לציין, שמלבד ליקוט החומר, הושקע בחלק נכבד מהספר עמל רב, בתרגום אותן שיחות קדש, שמקורן באידיש, ובשל כך היו עד עתה כספר חתום, בפני בני תורה רבים. ראויה לשבח, עצם ההדפסה באותיות גדולות ומאירות.
פעמים שהערה גאונית ומרתקת של כ״ק אדמו״ר נשיא דורנו שהוצנעה בירכתי ה״לקוטי שיחות״ למשל, ״באותיות קטנות״ וצפופות, מוצאת לה ב״שערי המועדים״, מקום בולט באותיות מאירות עיניים, תחת כותרת מחכימה, ואז נוח הרבה יותר להתעמק בדברים, ולהבינם על בורים.
הספר שלפנינו, על ״ראש השנה״, יצא לאור לקראת ראש השנה ה׳תשנ"ה. הוא מונה צ״ד סימנים. מס' עמודי הספר: 335 עמ'.
ומה בספר?
ביאורים מעמיקים ויסודיים במהותו של יום, בירורי מנהגים, הערות מחכימות, הוראות בעבודת ה׳, חידושים וביאורים בנושאי תקיעת שופר וכיו״ב. ועוד ועוד. העורך הרה״ג ר׳ יקותיאל פרקש שליט׳׳א מו״צ בירושלים, וראש ישיבת ״מרכז גוטניק״, חילק את הספר לעשרה מדורים.
מהנושאים הנדונים בספר:
ביאור פנימי למנהג שאין מברכים את החדש, כיון שהקב׳׳ה מברך את החדש, ובכח ברכת ה', מברכים אח״כ ישראל את י״א החדשים. מה טעם קוראים פרשת נצבים בשבת לפני ראש השנה? מגבית לעניים לצורך ראש השנה וסוכות. ביאור פנימי בטעם הענין שאי אמירת תחנון והעדר תקיעת שופר בערב ר״ה – מהוים הכנה לראש השנה. ראש השנה לגבי שאר ימות השנה – כראש לגבי אברים. ההמשכה הנפעלת בר"ה – מעין ודוגמא לעתיד לבוא. ״זה היום תחילת מעשיך״ – יום ברוא אדם הראשון: חשיבות יום בריאת האדם – המדגיש כח היחיד לשנות את העולם. מעלת יום בריאת אדם הראשון, לגבי כ"ה באלול יום בריאת העולם. כחם של ישראל להמליך את הקב״ה – מדגיש גודל מעלתם. תשובה לשאלה: והרי אדם הראשון אמר ״לכו נרננה״ ביום בריאתו, ומדוע אין אומרים זאת בליל ר"ה?. מצות שופר כוללת ג׳ עניני מחשבה דיבור ומעשה. תקיעת שופר – ההכנה והכוונות. מלכיות זכרונות שופרות – ביאור ארוך בענין גדרים וביאורים. גדר דחיית תקיעת שופר – כשחל בשבת. המעלות שבר׳׳ה שחל בשבת, לגבי ר״ה עצמו, ולכל השנה. קביעת ימי ראש השנה: ביאור המיוחד שבגילוי האלוקי בכל סוג של קביעות. הוראות מעבודת ה׳ מכל סוג של קביעות השנה. בתפילות היום מודגש ביותר ענין הגאולה. טעם למנהג הזכרת שמות וניגוני רבותינו נשיאנו כולל הבעש״ט והמגיד ממעזריטש, וכן האריז׳׳ל, – בר״ה. ועוד ועוד.
(פנימיות 34 – טלפונים להזמנת הספר: היכל מנחם 02-5384928 ב״ב: 03-5795729 קה״ת: 03-9606100)