חומר כתוב מהתוועדויותיו של כ״ק אדמו״ר נשיא דורנו, מצוי בידי רושמי הדברים החל משנת ה׳תש״י, מאז עלה למרום כ״ק אדמו״ר מוהריי׳׳צ זי״ע. במשך למעלה מ- 40 שנה, רוכז החומר שהגיע לכמות אדירה של דברי תורה, בנגלה ובנסתר, בכל חלקי התורה ממש, ובדברי הדרכה והכוונה בעבודת ה׳ ביחס לכל תחום אפשרי. מה שהוצא לאור בהדפסה מסודרת עד כה, היה בעיקר דברי התורה המוגהים שהגיה הרבי עצמו, הוסיף ותיקן, ואישר לדפוס. בעיקר יצאו לאור שני סדרות מדברי תורתו: סדרת ה״ליקוטי שיחות״ – בה נכללו ״שיחות״ שנערכו לדפוס במתכונת של ״שיעורים תורניים״ הבאים בדפוס. כמו כן סדרת ״מאמרי החסידות״ ־ הכוללת מאמרי חסידות, בעניני קבלה חסידות ועבודת ה, בסדרת ״ספר המאמרים מלוקט״.
במשך רוב השנים, החומר שלא זכה להגהת הרבי, פורסם רק באופן ״פנימי״ במתכונת של ״סטנסיל׳׳ וכיו״ב, ופעמים שנשאר רק בידי תלמידי חכמים בודדים שעסקו בכך. חלק נכבד מהרשימות נכתב באידיש.
בשנים האחרונות התעוררו לכך חברי ״ועד הנחות בלה״ק״ ביניהם מיטב הכוחות התורניים שעסקו במשך שנים רבות בהכנת דברי הרבי לדפוס וזכו להדרכות כתובות ומפורטות מהרבי עצמו, על כל צעד ושעל, בעריכת הדברים. צוות זה העמיד לעצמו משימה ברורה: לכנס את כל דברי התורה שאמר הרבי על סדר אמירתם במשך השנים, ולהדפיס בצורה מכובדת ובלשון הקודש, גם את הדברים שהרבי לא הגיה. הדברים נערכים לדפוס עפ״י הקלטות בטייפ, מדברי תורה שנאמרו בימי חול, ועפ״י רשימות של אלו המומחים בכך שהתעסקו בזה כל השנים. בסדרה זו מופיעים לפי הסדר: א. מאמרי החסידות. ב. "התוועדויות". ג. המכתבים הכלליים. ד. המברקים הכלליים. כלומר, כל דברי קדשו השייכים לאותה שנה לפי סדר אמירתם או כתיבתם. לכל סדר נלווה תוכן ענינים מפורט. בכרך ג׳ באו. מפתחות מפורטים לכרכים א – ב.
כללית יש להבחין בין סגנון הדברים כפי שהם ערוכים לדפוס בצורת ״שיעור תורני מתומצת״ כפי שזה ב״לקוטי שיחות״, לבין סגנון הדברים – כשהם נדפסים בצורה הקרובה ביותר לאמירתם, ממש מילה במילה. כך הוא סגנון הדברים בסדרת ״תורת מנחם״. בצורה זו נשמר הניחוח ה״נשמתי׳׳ של רוח ונשמת ההתוועדות, וגם מופיעים סיפורים, אמרות ופתגמים שבהם הרחיב הרבי במהלך ההתוועדות. דברים שהסתעפו, ובהם הערות נפלאות, או הדרכות מפורטות בתחומים שונים בעבודת ה', תוך ירידה לפרטי פרטים של נבכי נפש האדם או ה״חסיד״.
פעמים דברים שנאמרו בחריפות רבה, ופעמים דברים שנעימות וחביבות או ״דרך צחות׳׳ מתגלה בהן. אגב, הרבי עצמו התבטא פעם שהחסידים מעדיפים את ההוצאה לאור של ה׳׳שיחות״ דוקא בסגנון זה, בדיוק כאמירתם בהתוועדות. לאחרונה יצאו לאור כרכים ג-ד של ״תורת מנחם״ בהם מופיעים כל דברי הרבי לרבים – מתאריך י״א ניסן תשי׳׳ב – ער״ה תשי״ב (ח״ג) ותאריך יום ב׳ דר״ה – עד ש״פ משפטים מבה״ח אדר תשי״ב (ח״ד).
שנים אלו הן משנות נשיאותו הראשונות של הרבי נשיא דורנו, וניכר בהם ביסוס יסודות דרכו בעבודת הקדש ובמשימת הדור להבאת הגאולה. בסגנון נחרץ ועשיר בעומק חכמה ורגש, הוא מרחיב לבאר את נשמת חסידות חב״ד, נושאים כמו ״מעלת תורת החסידות״, ״רבי וחסידים״, ״התקשרות ודביקות״, ״שליחות ואהבת ישראל״, ״גילוי עצמות אין סוף בגאולה״, ״ביטול לה'", ״אחריות להבאת הגאולה״, ״נצחיותו של רבי״, דברים אדירים בעוצמתם המוארים כאן באור המיוחד ומרומם הנפש של האחד המיוחד – הרבי נשיא דורנו.
ולדוגמא, קטע בסגנון מיוחד זה: ״החידוש ש׳׳דברי צדיקים קיימים לעד״ הוא: … שכאשר עלה ברצונו ובמחשבתו של הצדיק לעשות דבר מסויים, ומעורר על זה בדיבורו – הרי גם אם לא בא לידי פועל במשך כל תקופת חייו בחיים חיותו בעלמא דין – כשאנחנו ראינו אותו בעיני בשר – … כיון שחיי הצדיק אינם מוגבלים במספר הימים, הרי שגם מצידו יכול הדבר להעשות לאחרי זמן!… כל זמן שמצדו לא בא הדבר לידי פועל, ה״ז ראיה שדעתו של הצדיק, שעדיין לא הגיע הזמן שיבוא הדבר לידי פועל, או שאין הדבר מוכן לגמרי לבוא לידי פועל, ובבוא הזמן, ישתדל ויפעל הוא להביא את הדבר בפועל!״ (פנימיות33- עמ׳ 299 ואילך).