רבי מרדכי הארליג

הגאון הצדיק רבי מרדכי הארליג זצ"ל

נולד בחול המועד סוכות תרס״ז, אביו היה הרה״ח ר׳ שלום הארליג ז״ל (שהיה ממשפחה מפוארת של חסידי טשרוטקוב בווינה. חותנו של הרה״ח ר׳ מרדכי הלפרין ז״ל שהיה בעלה של הרבנית מרגלא ע״ה, ואחר פטירתו נישאה לגה״ח ר׳ יעקב שמשון שפירא ז״ל, וילדה לו את הגאון מהר״ם שפירא זצ״ל מלובלין).

גדל בסאנוק שבגליציה בבית דודו (שהיה אחי אמו מאם) אב״ד העיר רבי מאיר שפירא זצ״ל שהיה חשוך ילדים וגידלו כבנו. ליוה את דודו ברבנותו בסאנוק פיעטרקוב ולובלין, ושם היה מראשוני תלמידי ישיבת חכמי לובלין. בשנת תרפ״ט חזר לווינה והיה במשך חמש שנים משמשו בקודש של רבו האדמו״ר הקדוש רבי ישראל מטשרוטקוב זצוק״ל.

ביקר עם דודו הגאון רבי מאיר שפירא אצל כל גדולי הדור. באחד הביקורים אצל בעל ״האמרי אמת״ זצוק״ל, צירף הרבי מגור את האברך הצעיר לשיעור שקיים עם בנו בשעה 3:00 לפנות בוקר. גם בתקופה ששימש את רבו האדמו"ר מטשורטקוב זכה להפגש עם כל גדולי הדור.

לאחר הסתלקות רבו שימש ברבנות בעיירות שונות באירופה ואח״כ עבר לארה״ב וגם שם היה רב בכמה קהילות, ולבסוף רב בקהילה בשכונת קראון־הייטס בברוקלין. נפטר בער״ח מנחם אב תשמ״ח בשנתו הפ״ב.

״ראיתי עמוד של אמת וקדושה כצדיקי הדורות הקודמים״

הרב הארליג סיפר בראיון ל״כפר חב״ד׳ (165): ״זכיתי לראות לראשונה את כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ נ"ע כאשר הגיע לשהות לצורך בריאותו בסנאטוריום בווינה. נתבקשנו קבוצת אברכים מחסידי טשורטקוב לבוא להתפלל אצלו, בכדי שיהיה לו מנין לתפלה. אני זכיתי להיות המארגן של קבוצה זו. כ״ק אדמו״ר נ״ע קירב אותנו, ומאז הנני זוכר גם את להבחל״ח כ״ק אדמו״ר שליט״א, אשר חותנו כ״ק מוהריי״צ נ״ע אמר לנו כמה פעמים כי ראוי לנו להתקרב אליו שתהיה לנו שייכות אתו. זכורני שהתפעלנו אז במיוחד מהתבטלותו של כ״ק אדמו״ר שליט״א לפני כ״ק אדמו״ר מוהריי”צ נ״ע במידה בלתי רגילה.

״כאשר הגיע כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ לארה״ב הזדרזתי לבקרו בבית מלונו עוד בטרם עבר למשכן קבע וזכיתי שקיבל אותי בסבר פנים יפות וקרבני מאד. לאחר מכן התקרבתי יותר ויותר בהתאם להוראה האמורה אל כ״ק אדמו״ר שליט״א. ותודה לא־ל שהגעתי לידי מצב של התקשרות אליו. הנני מקבל תכופות את ברכותיו הקדושות ועצותיו הקדושות. פשוט, ראיתי עמוד של אמת וקדושה כצדיקי הדורות הקודמים, והכנעתי עצמי אליו״.

הרבי הוא ככימאי במעבדה

בנו הרה״ת ר' מאיר הארליג שי' מברוקלין, כותב אלי בחודש אדר ב׳ תשנ״ה, את הסיפורים הבאים אודות אביו ז״ל:

א.  האבא ז״ל היה מספר, כי בעת שביקר עם חבריו את כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ בסנאטוריום בווינה, הנה באחד הימים אחרי התפלה, נגש אליו אחד האברכים ושאל, שהוא ראה שהרבי כתב למישהו את התואר "איש ירא אלקים". אבל אותו אדם רח״ל מחלל שבת, ואיך הרבי כותב לו כך?

וענה להם הרבי שהוא כמו כימאי העובד במעבדה, שבודק את הדם ורואה כמה יש שם מכל חומר (כדוריות לבנות, אדומות, סוכר וכו'). והוא רואה שאצל אותו אדם יש קצת יראת שמים, ולכן כתב לו כך, ובכתיבה מגלים את היר"ש שיש בו בהעלם, ולבסוף זה יצא לגילוי. כך ענה לו הרבי. והוסיף האבא ז״ל שאח״כ אותו יהודי נעשה באמת בעל תשובה.

אין זמן לרופאים לפני פורים ופסח

ב.  באחד מבקוריו אצל רופאו, אמר לו הרופא בדאגה: ״הרב הארליג, יש לך דפיקות לא סדירות בלב, ואני רוצה לשלוח אותך לרופא מומחה לבדיקה״. הרופא טלפן מיד וקבע לו פגישה. זה היה ביום חמישי והפגישה עם המומחה נקבעה ליום שני. כאשר עמד לחזור הביתה, הזמין לו הרופא מונית, כי אמר שאסור לו לנסוע באוטובוס. (עד כדי כך היה מודאג מהמצב).

האבא כתב אל הרבי, ולמחרת ביום שישי קיבל תשובה. הרבי כותב לו, שהיות שאנו עומדים לפני חג הפורים, הרי אין עתה זמן ללכת לרופאים, ומיד אח"כ מתחילות ההכנות לפסח, ומגיעות אליו שאלות בהלכות פסח מקהילתו, ואח״כ צריך לעסוק במכירת חמץ וכו', ואם כן אין עתה זמן לזה. ואחרי פסח נראה מה שיהיה אז ויעזור ה^'.

האבא טלפן לרופא והודה לו שטרח לסדר לו פגישה עם המומחה, אבל אמר שהוא לא יבוא לבדיקה הזו, כי כך אמר לו הרבי. הרופא ממש נדהם מזה, ואמר שאין זה על אחריותו. ואמנם ב״ה עברו פורים ופסח בשלום, ואח״כ נמשך הדבר כך ללא צורך ברופאים במשך כ־5 שנים. (האבא התפעל מאד איך שהרבי לוקח על עצמו דבר כזה, למנוע אדם מלילך לבדיקת מומחה, כאשר הרופא אומר שיש בעיה בלב ומוכרחים לזה). ולאחרי שעברו כ־5 שנים מאותו מקרה, שוב לא חש בטוב והרבי אמר שעכשיו ילך להבדק.

איך אפשר לשבור דבר שעשו עליו ברכה בשם ומלכות?!

ג. פעם שלח הרבי אל האבא זוג נשוי שלא חיו בשלום, וביקש שישתדל לעשות אצלם שלום בית. הם היו באים אליו הרבה פעמים לשיחות יעוץ, ולפעמים 3־2 פעמים בשבוע, וכך זה נמשך כשנתיים. יום אחד מטלפן הרב חדקוב ז״ל שהרבי מבקש שהאבא יבוא אליו. הוא קבע לו להכנס למחרת בשעה 11:00 בלילה. לבסוף היו הרבה אנשים וחיכה עד 2:30 בערך.

כשנכנס שאל אותו הרבי מה המצב אצל הזוג, ואמר לו את המצב. הרבי שאל מה צריך לעשות לדעתו, וענה שחושב שהם מוכרחים להפרד וצריך לסדר גט.

כשהרבי שמע זאת הוא ממש הזדעזע, ושאל אותו ״הרב הארליג! אתה היית בחתונה שלהם?״ וענה לו "כן^". ושאל הרבי: ״האם אמרו בחופה ברכה בשם ומלכותי״ וענה ״כן״. ושאל הרבי: ״אם כן, איך אפשר לשבור דבר שעשו עליו ברכה בשם ומלכות?״

האבא התחיל להתפלפל ולומר הסברים שונים בזה, אבל הרבי אמר לו: "כבוד הרב הארליג, עכשיו כבר 3:00 לפנות בוקר, ואנשים רבים עוד מחכים בחוץ ואין זמן לפלפולים. אם תרצה להתפלפל בזה תכנס עוד פעם בתחילת הלילה. אבל מה שנוגע עכשיו הוא, שח״ו לשבור דבר שעשו עליו ברכה בשם ומלכות!״.

(פנימיות 55 סיון ה'תשנ"ח – מאת הרב שלוםדב וולפא)