הגאון הגדול רבי אברהם מרדכי הרשברג זצ״ל
נולד בשנת תרע״ו בעיירה טערעספאל שבפולניה, לאביו הרה״ג ר׳ אברהם מרדכי ז"ל. אביו (שהיה מגזע הש״ך והרמ״א, ונכדו של הגאון רבי אריה ליב ז"ק מביאלא בעל ״רמזי דחכמתא״) נפטר באמצע ימי ההריון של הבן, ובלידתו קראה אותו אמו בשם אביו. ("אצלי נתקיים האומר לאביו לא ראיתיו, ואף להיות עמו שעה אחת בעולם לא זכיתי, ועוד טרם שנולדתי עלתה נשמתו הטהורה לשמים״ – מהקדמתו לספרו).
הילד שנולד ללא אבא גדל אצל סבו הגאון מביאלא, ועם פטירתו נסע ללמוד בישיבת חכמי לובלין אצל הגאון רבי מאיר שפירא זצ״ל, ונמנה על בכירי תלמידיו. בהיותו כבן עשרים שנה הדפיס את ספרו "מחשבת הקודש", על עניני מחשבה בקדושים, התפרסם כעילוי גדול.
על אף גילו הצעיר של המחבר, העניקו גדולי התורה שבדור הסכמות נפלאות לספרו.
מזמן המלחמה היה בוילנא ומשם ברח ליפן לשנחאי, ובשנת תש״ב הצליח בחסדי ה, להגיע למונטריאול קנדה. בתש״ד התמנה לרב וראש מתיבתא בשיקאגו, ובשנת תש״כ נבחר לאב״ד ורב ראשי במקסיקו ונשיא מרכז הרבנים של אמריקה הלטינית.
במסגרת עבודתו כרב ראשי למקסיקו עסק הרבה בהפצת תורה לכל שכבות הציבור היהודי, וכן קשר קשרים מיוחדים עם מלכים ושרים, נשיאים וראשי ממשלות, זאת במסגרת עסקנות ציבורית מיוחדת במינה, למען עזר וסיוע לקהילות יהודיות בכל רחבי תבל, ובפרט במדינות שתחת שלטון מוסלמי. במיוחד בלטו קשריו עם ראשי השלטון באיראן, ופעל ע״י זה רבות להצלת יהודים מארץ זו.
עסק הרבה בלימוד התלמוד הירושלמי ובהוצאת ספרים של ביאורים וחידושי תורה לירושלמי. במסגרת זו ערך את הירחון התורני על הירושלמי בשם "קול ירושלים", וחיבר את הספרים, "אוצר הירושלמי". נפטר ביום כ״ה באלול תשמ״ה.
"מעולם לא נפגשת, עם גדולה עצומה כזאת בתורה"
בהיותי בשנת תשד״מ בניו יורק, זכיתי להיפגש עם הגאון זצ״ל בבית חתני הרב מצגר שי' (אחיו של פרופסור מצגר שי' מנכ״ל משרד הדתות בארה״ק). ראיינתי אותו עבור השבועון ״כפר חב״ד (גליון 158). וכך סיפר על פגישתו הראשונה עם הרבי:
״בחיי כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ נ"ע, הוזמנתי לשמש כרב של קהילת ״שערי תפילה ־ בני ראובן", בשיקאגו. השבתי אז שאין ברצוני לעסוק ברבנות אלא אם כן תהיה לי ישיבה. הרבי הריי״צ שלח אז בעקבות בקשתי עשרה בחורים ת״ח שבפניהם יכולתי למסור שיעור. כשהרבי שוחח עמי על כך הוא ביקש ממני להכנס לשוחח בענין עם חתנו הצעיר שכונה אז "הרמ״ש שליט״א".
כמעט לא הכרתיו קודם לכן, נכנסתי אליו וישבתי עמו כמעט כל הלילה. השיחה עברה מסוגיא לסוגיא בקדושים, בירושלמי, ועוד, וגאונותו היתה מבהילה, ממש קשה לתאר זאת. נותרתי בהתפעלות עצומה, מעולם לא נפגשתי עם גדולה עצומה כזאת בתורה, ואני זכיתי להיפגש ולשוחח עם גאונים רבים ומפורסמים בדור הקודם. זה היה משהו שלא מעלמא הדין. באותו לילה החל הקשר שלי עם הרבי שליט״א״.
"ראיתי שיש לו ראיה אחרת לגמרי ושמעתי לבקשתו,"
על רבנותו במקסיקו סיפר: ״גם עובדת היותי עדיין רב במקסיקו, גם זה אודות לליובאוויטש. הרבי שליט״א פשוט בקשני שלא לעזוב את משמרתי במקסיקו. הקהילה היהודית בלונדון רצתה מאד שאקבל עלי את תפקיד הרב הראשי ונטיתי לקבל את ההצעה, אולם אז פעל עלי הרבי שליט״א שלא אסע. הוא טען וחזר וטען שאם אעזוב את מקסיקו ייהרס כל מה שבניתי שם… קיבלתי מכתבים מגדולי ישראל שהמליצו על הנסיעה ללונדון… אבל לא שמעתי בקולם, ציטטתי לדברי הרבי שליט״א. פשוט ראיתי את הרצינות שלו ואת המסירות נפש, הוא כתב לי מכתב ארוך, ראיתי שיש לו ראיה אחרת לגמרי ושמעתי לבקשתו״.
קיבלתי מחתנו הנ״ל את צילום המכתב המקורי ששלח אליו הרבי בכ״ז תמוז תש״ל, כאשר הוצעה לו הרבנות באנגליה. המכתב אמנם נדפס בלקוטי שיחות (חכ״ג ע׳ 5־444), אבל שם הוא עם השמטות רבות.
במכתבו מדגיש הרבי שאף אם טובתו הפרטית היתה לעבור ללונדון הרי "יחיד ורבים הלכה כרבים", ובמקומו דעתה רבים צריכים לו, ומה גם שבאמת זוהי גם טובתו הפרטית להשאר במקסיקו.
ומסיים: ״אפשר שבנוגע למנוחה – לונדון מתאים יותר, אבל לדעתי לא זו היא התכלית והמטרה של רב, ואפילו לא של כל אחד ואחת, יהיה מי שיהיה, בכל מקום שהם. והתקוה שלדכוותיה אין האמור זקוק לאריכות, ואפילו לא לביאור״.
״ההיקף של הרבי שליט״א הוא חסר תקדים״
״ההתוועדות האחרונה היתה ״התוועדות״ של שלש שעות של שיעורים עמוקים בתורה… יושב יהודי ובמשך שלש שעות מדבר כל כך הרבה תורה, כל כך הרבה לומדות, מעביר את הבבלי והירושלמי, התוספתא והמכילתא!
בנוהג שבעולם, שאדם מדבר זמן כה ממושך, שלש שעות, הקהל נרדם. אי אפשר להאזין זמן כה ממושך. הרבי שליט״א מוביל את הציבור מענין זה לענין אחר, ופשוט לא מרגישים במאמץ. המוח חייב להיות ער כדי לצעוד עם הדברים.
לאחר ההתוועדות ניגש אלי ידידי הרה״ח ר יוסף.וינברג ואמר לי: ״הרב הרשברג אני שואל אתכם, האם זה דבר אנושי?״ אמרתי לו: ״אתה צודק, זה כח מלמעלה. הרבי שליט״א אינו מתרכז בענין אחד בלבד, הוא עובר מענין לענין עם בקיאות כה נפלאה, ומראי מקומות מש״ס הבבלי והירושלמי. זה כח אדיר, גם אם מישהו אינו מבין הכל יש לו די והותר דברים שהוא מבין והוא חי אותם.
ההיקף של הרבי שליט״א הוא חסר תקדים. הוא מנהיג בחסד עליון. עלינו להתמסר במסירות נפש לכל הענינים שהוא דורש מאיתנו"..
(פנימיות 57 – אלול ה'תשנ"ח מאת: הרב שלום דב וולפא)