"א פורים רב"

   

צומצם
{תלמידי ישיבה חוגגים את פורים, ירושלים, 1997 מאת Jajogluck – נוצר על ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=4066204}

                

ישנם מקומות בהם נוהגים למנות לכבוד חג הפורים רב מיוחד, "א פורים רב", שאומר תורה מיוחדת, "א פורים תורה". ואף כי לא מצאנו בתוככי אנ"ש חסידי חב"ד שינהגו מנהג זה, אבל כשמגיע פורים בעצמו, "ונהפוך הוא", וכל העניינים מתבלבלים ומתערבים זה בזה, הרי מן הראוי שגם אנו נאמץ מנהג ישראל זה, אשר תורה הוא (לא "פורים תורה"). ואף כי תכנם של הדברים אמת ויציב (כל השנה, ולא רק בפורים), נאמר אותם בסגנון קצת "פורימי" למען יכירו וידעו גם אנשי פורים כי לך תכרע כל ברך ותשבע כל לשון…

ובכן – פתח ואמר הרב "איש פורים": מחג הפורים צריכים אנו ללמוד עד כמה חשובה שתיית ה"משקה" ואמירת "לחיים" – הרי רואים אנו במוחש ממש מסיפור המגילה כי כשרצו להיפטר מהגזירה האיומה, לנקום בעמלק ולתלות את המן, לא מצאה אסתר דרך טובה יותר לכך, מאשר ב"משתה היין", ידוע ידעה כי רק באמירת "לחיים" על כוסית "משקה" ניתן למגר את המן!

וכאשר המלך אחשוורוש פונה אל אסתר סוף סוף, ורוצה לשמוע את שאלתה ובקשתה – אין אסתר מבקשת אלא "יבוא המלך והמן"  גם מחר אל המשתה, כלומר: כנראה שהפעם לא אמרנו ושתינו מספיק "לחיים", לכן נחוץ גם מחר לערוך "משתה", שוב "לחיים" ושוב "לחיים".. רק כך, בסופו של דבר, אכן ניצחנו את עמלק. את המן תלו על העץ, וליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר.

מהי סגולתו הנפלאה של היין? למה דווקא משתה היין הכריע את עמלק וגרם לתלייתו של המן? דעו לכם רבותי – הוא מבאר ב"אותיות של פורים" – אבל זוהי האמת לאמיתה כל השנה – כי עמלק חכם הוא ופיקח, לשונו חלקלקה, יודע הוא היטב היטב את רבונו, ודווקא לכן הוא מעיז פניו ומתכוון למרוד בו.

את עמלק לא ניתן לנצח על ידי הסברים שכליים ורגש פנימי – עמלק יודע יותר ממך, ועל כל הסבר וביאור הוא יענה לך בהוכחות שונות ומשונות "מתחת לאדמה", אם תנסה להתמודד עמו באמצעות השכל, תהיה ח"ו וח"ו ידו של עמלק על העליונה. שכן הוא, עם שכלו וקרירותו ("אשר קרך בדרך"), עם ספקותיו ("עמלק" בגימ' "ספק") ולבטיו, הגביה את עצמו ל"שער הנון" (ומה חשבתם, "סתם כך" הוא רצה לעשות "עץ גבוה חמישים אמה"?), לדרגה הגבוהה ביותר של אלוקות וקדושה, ודווקא שם הוא נעמד בכל תוקפו, עם כל עזותו וחוצפתו להפריע ולנגד לאלוקות.

על כן, דעו נא רבותי, כי בהגיע חג הפורים עלינו להתרומם מעל השכל ומעל הרגש, להגיע "עד דלא ידע", ודווקא שם לדעת ברור כי "ארור המן" ו"ברוך מרדכי" – לא בגלל שהשכל מבין כך, אלא מפני שכך הוא בעצם, מעל להסברים ומעל לפירושים. יכול הוא עמלק לטהר את השרץ ב"ק"נ טעמים", אבל השרץ ישאר שרץ.

יודעים אנו בביטחון מלא כי מי שבא עם ספיקות, מי שבא לקרר אותנו מהאמונה והביטחון הגמור בהכרזה ובנבואה הברורה של רבינו מלך המשיח שליט"א, כי "הנה הנה (זה) משיח בא", וכי צריכים רק לפקוח את העיניים ולראות את הגאולה, גם אם יביא לעזרתו "סוללה" של "הוכחות" – אינו אלא עמלק, וכפי שנצטווינו למחות את זכר עמלק מתחת השמים, כך יש למחות "דעות" המנוגדות לאמונה הטהורה.

וגם אם נדמה לנו כי המצב "לחוץ" ומלא העלמות והסתרים – הרי גם זאת מלמד אותנו היין, כי דווקא כאשר כותשים את הענבים, דווקא אז יוצא היין המשמח אלוקים ואנשים!

כבר "כתשו" אותנו די והותר, אלפיים שנה סובלים אנו את יסורי הגלות. עברנו בנהרות של דם, "עליך הורגנו כל היום".. עתה זכינו להודעה הנבואית "הגיע זמן גאולתכם". כשעושים את "חשבון הנפש", מגיעים להבנה ברורה כי "אין הדבר תלוי אלא במשיח צדקנו עצמו", ואזי הולכים באמונה פשוטה ובביטחון גמור – וקוראים לכל העם להצטרף – "לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש, כדי שיוכל למלא את שליחותו ולהוציא את בני ישראל מהגלות".

וכל זה בלי להתפעל ובלי להתרשם מכל המלעיגים למיניהם – לא רק "לא יכרע ולא ישתחווה" לאותם "סברות" של "המן" (היצר הרע), אלא אפילו "לא קם ולא זע", לא נזוז ניע כל שהוא עקב הספיקות והקרירות של עמלק. נלך קדימה, כשרבינו מלך המשיח בראש, והוא מוליכנו 'געזונטערהייט' לגאולה האמיתית והשלימה!!!

 

(התוועדות עם הרב חיים לוי יצחק גינזבורג – "פנימיות" 6 – אדר נ"ד)