בהמשך למבואר בגליונות הקודמים אודות הסימנים שנותן הרמב״ם ז״ל לעמידת המשיח, ראוי לבאר עתה מהו הסימן של " ילחם מלחמות ה' " ואיך נתקיים זה בדורנו ברבי.
ובעניין זה כבר הקדים הרבי נשיא הדור, ובשיחתו ביום ו' תשרי תשכ״ז הכריז ואמר, אשר המשיח שבדור לוחם מלחמות ה׳, ואחד הפרטים במלחמה זו, הוא המלחמה נגד אותה מלוכה שלא מאפשרת ליהודים ללמוד תורה ולקיים מצוות, ולא מרשה להם לבא לארץ הקודש. והבטיח אשר המשיח שבדור ינצחם במלחמתו, והכל יראו שלא זו בלבד שיצאו משם מאות ואלפים ורבבות, אלא שתיפתח לגמרי דרך המלך, ועד שיקויים ״כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ״, ותמורת זה שבמשך עשרות שנים רדפו את הדת, הרי יגיע זמן שיסייעו לשמירת תורה ומצוות. וסיים השיחה שכאשר כל זה יתקיים ״אז ידעו שמי שנלחם בהם הוא המשיח״
וכידוע שעל דברים בסגנון כזה ודומה לו חזר הרבי במשך שנים רבות, והיה הדבר לפלא, כי מי פילל ומי מילל שיכול להיות בדורנו נס כזה שמדינת ברית המועצות האדירה תפתח שעריה, ומי יכל להעלות על דעתו אפילו בחלום, שנראה בעינינו איך שמקויימת התפלה ׳׳כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ״.
והנה לאחר שנים רבות שהרבי אינו חדל לבשר שוב ושוב שנס זה עומד לקרות, ראינו את הבלתי יאומן, והמדינה האדירה שכל העולם פחד ממנה, קרסה ונפלה ביחד עם כל אליליה. וראה זה פלא, שהמטבע הרשמי שלה ה״רובל״ (״ממונו של אדם המעמידו על רגליו״) שעד לפני כמה שנים היה מטבע חשוב מאד, ירד לשפל המדריגה, וממשיך להתדרדר מיום ליום. ובפועל ממש ערכו עתה פחות מפיסת נייר. וכל כוחה הצבאי והכלכלי והמוראלי של אותה מדינה התנפץ לרסיסים. ולאידך, הרי היהדות החלה לפרוח שם בכל פינה, שבכל עיר ועיר אשר דבר המלך ודתו מגיע, מייסדים שלוחיו דשם תלמודי תורה וישיבות ומוסדות צדקה וחסד.
והנה ידוע שמרן החפץ חיים זי״ע ועוד רבים מצדיקי הדור ההוא, התנבאו ואמרו שרק המשיח יוכל לנצח אומה זו. ועתה כאשר אומה זו נוצחה, וכאשר עשרים וחמש שנים קודם לזה כבר הודיע על כך נשיא הדור, הרי כל אחד המחפש את האמת יודה, שרק המשיח שבדור שהוא הרבי ניצח אותם ע״י פעולותיו הרוחניות. וכפי שאמר בעצמו כבר אז, כאשר התנבא על מפלתם, שפעולותיו של המשיח נגדם הם על ידי שפועל על היהודים שבאותה מדינה שיקיימו שם תורה ומצוות במסירות נפש, הרי זה מה שישבור לבסוף את קרני הרשעים.
וכשם שראו זאת בנצחונו על מדינת רוסיה, כך גם במלחמותיו במשך עשרות שנים נגד אויב ומתנקם מבית ומחוץ בארץ הקודש. שהוא הגבר אשר עמד בתפלה בעת מלחמת ששת הימים, והבטיח קודם למעשה את נצחון ישראל המופלא ע״י ״מבצע תפילין״ שעשה בין עם ישראל בכלל וחיילי צה״ל בפרט. ואח״כ הכין תרופה למכה במלחמת יום הכיפורים, שכאשר עוד לפני שמישהו בארץ ישראל העלה על דעתו שעלולה לפרוץ מלחמה, כבר קיבץ באלומת וסערת אור קודש, כמרדכי הצדיק בשעתו, עשרות אלפי ילדים לאמירת תהלים ותפלות מעומק הלב בכותל המערבי ובכל מקום אשר ידו מגעת ע״י שלוחיו. והכריז שבזה יהיה קיום הפסוק ״מפי עוללים ויונקים יסדת עוז למען צורריך להשבית אויב ומתנקם״. והוסיף לומר שעי״ז ״יזרקו את השטן מבי״ד של מעלה״.
וכן גם במלחמת המפרץ שהוא היחידי שהבטיח בפומבי את הניסים הגלוים, ולקח על עצמו אחריות שלא יחלקו מסכות גזים כי הבטיח שלא תהיינה פצצות כאלו, וכל אחד ראה בעיני בשר ש״צדיק גוזר והקב״ה מקיים״.
וגם בגשמיות לחם בכל כוח תעצומות נפשו הטהורה, שלא ימסרו שטחים מארץ הקודש לידי האויב, ולא ״יפתחו כל הארץ לפניהם״, כהלכה המפורשת בשו״ע. ועתה רואים כבר הכל עד כמה צדק בשנת תש״נ במלחמתו המאוימת כנגד ממשלת המערך, שזעק עד לשמים שזוהי ממשלה של שפיכות דמים! וקולו היה כקול קורא במדבר, וכמה בזיונות ספג בשביל מלחמה זו דווקא מיהודים שומרי תורה ומצוות וחרדים על דבר ה׳. ועתה את כל ונוכחת שמלחמתו היתה מלחמת קודש להצלת עם ישראל.
וברור בלי שום ספק, שעל אף המצב הנורא דעתה, הרי בוודאי שבקרוב ממש יתן לו השי״ת כוח, להתגבר כארי ולהדוף את כל הפעולות שעשתה ממשלת הדמים, ולהביא לנצחון התורה וההלכה, ואז יקויים גם הסימן של "וינצח״ שזהו כבר התחלה של ״משיח וודאי״. כי כל זמן שיש את ההגדרה של ״בחזקת שהוא משיח״ עדיין אין הוא צריך לנצח, רק נלחם, ועצם המלחמה שלו מראה שהוא משיח עפ״י התורה. אבל אח״כ כאשר ינצח במלחמותיו זה יוכיח לכל שהוא משיח בוודאי, ואז יגש מיד לבניית בית המקדש, ולקיבוץ נדחי ישראל.
ואל תתמה שעיקר המלחמות נעשות ע״י עבודה רוחנית. שהרי כן מצינו במשה רבנו שנלחם בעמלק ע״י שהרים ידיו ועי״ז שיעבדו ישראל לבם לאביהם שבשמים. וכן חזקיהו המלך שביקש הקב״ה לעשותו משיח ואת סנחריב גוג ומגוג, הנה מלחמת ה׳ שלו נגד סנחריב היתה ע״י שהיסב פניו אל הקיר והתפלל לקב״ה. וכן דוד מלכא משיחא היתה עיקר מלחמתו ע״י שלמד תורה ובכח זה עשה יואב מלחמה. וכמבואר כל זה בדברי חז״ל באריכות.
הרי חזינן עד עתה (עד כמה שהדבר ניתן במסגרת מצומצמת זו) שכל הסימנים שנתן הרמב״ם איתנהו ביה בכ״ק הרבי, ולכן ״הרי זה בחזקת שהוא משיח״. אמנם מהי ההגדרה של ״בחזקת״, האם הכוונה היא ח״ו ״משיח בספק״, או שזהו בירור בטוח עפ״י התורה. הנה על זה נדבר בע״ה .
(פנימיות 8 – שאלות ותשובות עם: הרב שלום דב וולפא – אייר ה'תשנ"ד)