שאלה:
חסידי חב״ד אומרים שהרבי הוא מלך המשיח. וא״כ עולה מזה, שאנו נמצאים עתה בימות המשיח. האם נכונה הנחה זו? ואם כן, למה אין רואים את התגשמות ההבטחה המינימלית, ש״אין בין עולם הזה לימות המשיח, אלא שעבוד מלכויות בלבד".
תשובה:
1.אמנם נכון שאנו נמצאים כבר בימות המשיח. וכפי שמובן משיחות הרבי מה"מ, וכך כתב הרבי בפירוש אל כותב הטורים ביום י״א ניסן תנש׳׳א: "והזמן גרמא ימות המשיח".
הפירוש המילולי של "ימות המשיח" הוא: ימים שבהם המשיח כבר נמצא. כלומר, אין מדובר כאן בגאולה, או באתחלתא דגאולה, אלא בימים שהמשיח נמצא כבר, ופועל כבר את הפעולות שעליו לעשות כהכנה לגאולה.
גם הגאון רבי יחזקאל לווינשטיין זצ׳׳ל שהיה מגדולי תנועת המוסר בדורות האחרונים, וזכה להעמיד אלפי תלמידים בישיבת פונוביז׳ בבני ברק, אמר כבר בשנת תשכ״ב: "נמצאים אנו בימי אחרית הימים.. בזמננו לא רק שצריך לחכות ולקוות למלך המשיח, אלא עלינו לידע כי באו כבר ימות המשיח.. כי ימינו ימי המשיח" (ספרו "אור יחזקאל").
ובענין הביטול של "שעבוד מלכויות", הרי זה מכבר זכינו לכך, תחילה בארץ הקודש ואח״כ גם אצל יהודים בכל קצוי תבל.
אמנם, אף שמצד הקב״ה כבר אבד ובטל כל ענין השעבוד מלכויות, אבל בעוונותינו הרבים, היהודים בא״י הם המזמינים את התגרויות הגוים ואת לחץ העמים, וזאת כאמור ע׳׳י שהשאירו כאן את מאות אלפי המחבלים, שבזה גרמו למימוש אזהרת התורה: "והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינים בצידיכם, וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה".
ורח״ל עוד מגבירים את מעשי החבלה, ע"י הלהיטות למסור את ארץ ישראל לשונאי ישראל, שבזה מגרים אותם להמשיך ולהוסיף בשפיכת דם ישראל, בכדי לזרז את מסירת כל חלקי הארץ לידיהם.
ותמורת ביטול השעבוד מלכויות שנתן לנו הקב״ה, גרמו על ידי הנהגה זו לשעבוד הכי נורא, שנער קטן ערבי כשאבן בידו, מבריח עשרות חיילים יהודים, שמחויבים לקבל את מטר האבנים כגשמי ברכה, וידיהם כבולות מלהשיב. והילד הערבי יודע, שאם ינסה היהודי להגן על עצמו אחת דתו לישב בבית האסורים כל ימי חייו!
ובעוונותינו הרבים, גם חוגים תורניים מסוימים היו שותפים מלאים, בשם התורה הקדושה רח״ל,
להפקרת חייהם של מליוני יהודים (כלשון רש״י עירובין מה,א. שע״י מסירת שטחים הסמוכים לספר: "תפתח כל הארץ לפניהם", היל״ת).
וגם לאחר שראינו את התוצאות מהנהגה זו, יש עדיין כאלו, ה׳ יכפר בעדם, המדברים כביכול בשם התורה, ומטיפים לנטישת אדמת הקודש, ומרפים כוחם של אותם יהודים בעלי מסירות הנפש הנאחזים בנחלת אבותינו.
במשך קרוב ל־ 900 שנות הגלות, היו עם ישראל נרדפים ונדכאים תחת שלטונות הרשע של הגוים. ובעשרות השנים האחרונות הסיר הקב״ה שעבוד זה לגמרי. ההתחלה היתה בהסרת שעבוד מלכויות של היהודים שבארץ ישראל, ובאופן של ניסים גלוים לעיני כל העמים. שבכל המלחמות שהיו בארץ הקודש יצאו ישראל בנצחון למעלה מגדרי הטבע.
ולו היינו מקיימים את ציווי התורה להוריש את הגוים שהיו כאן, והיינו שולחים אותם לאחר הנצחון במלחמה, אל מעבר לגבולות ארץ הקודש ("טראנספר" בלע״ז), לא היתה היום שום בעיה בטחונית בארץ ישראל.
וגם בשאר חלקי העולם שבהם היו עם ישראל מושפלים ונרדפים, הרי עתה התבטל השעבוד מכל וכל. ודבר זה קרה אף הוא בניסים גדולים, הן ברוסיה הסובייטית ובשאר ארצות הגוש הקומוניסטי, והן בכמה מארצות ערב. ובאופן שעתה אפשר לומר בהחלט גמור, שכמעט אין היום יהודים הנרדפים בעולם ע״י הגוים. ורואים במוחש שהקב״ה ביטל את שעבוד המלכויות מעם ישראל לגמרי. ומי היה מאמין לפני כחמישים שנה שדבר כזה עלול לקרות.
והרבי הוא היחידי, המשתדל זה עשרות שנים בכל כוחו בעוז ובתעצומות, לבטל את שעבוד המלכויות לגמרי מכל וכל. ונלחם במס״נ באופנים שונים, שעם ישראל בארץ ישראל יקיימו את ציווי השו״ע (או״ח שכ"ט), שלא להפקיר בידים את שטחי ואמצעי הבטחון שנתן להם הקב"ה.
ואין ספק, שגם עתה לא ינוח מלך המשיח ולא ישקוט, ובקרוב ממש כארי ישאג כנגד שונאי ישראל מבית ומבחוץ, ויבטל את הקלקלה שנעשתה על ידם, ובאופן שעם ישראל ישכון לבטח גם ברגעים האחרונים של הגלות.
אבל לשם כך צריך המשיח את החיזוק שע״י העם, וכדברי האלשי״ך הקדוש בפירושו לישעי׳ פרק י׳׳א, שהעם באמונתו במשיח נותן לו כוח לנצח במלחמותיו.
ולכן דוקא האמונה הטהורה היא שתגרש את החושך, ותזרז את קיום הבטחת הקב״ה: ״הריני בוראו בריה חדשה, שנאמר אני היום ילדתיך״. ואז נכריז ביתר שאת עם כל עם ישראל:.
(פנימיות 25 – מר חשון ה'תשנ"ו – עם הרב שלום דב וולפא)