שאלה:
לכאורה כל הביאור עפ״י תורת החסידות בקשר למשיח ב״דור השביעי״, היה נכון עד ג׳ תמוז. אבל עתה לאחר מכן אין כבר שום הכרח לומר שהרבי דוקא יהיה המשיח. כי אף אמנם שהגאולה מגיעה על ידי עבודת הנשיא של ״דור השביעי״, אבל מאחר שהמשיח הוא בין כך מאלו שלא נמצאים בעולם הזה, הרי יתכן שבפועל יהיה זה הבעש״ט או האדמור הזקן וכו׳. ומדוע ממשיכים לומר שגם כאשר מצפים למשיח שיקום לתחייה יהיה זה הרבי דוקא?
תשובה:
א. לפי הרמב״ם חייב הגואל צדק להיות המשיח של אותו הדור, היינו מי שפעל והכין את היהודים שבאותו הדור לגאולה והיה באותו הדור "בחזקת שהוא משיח" על פי ההלכה. כי מאחר שהוא הוא המשיח עפ״י התורה, הרי גם כאשר נסתלק לפי שעה לעיני בשר, יחזור בודאי הוא בעצמו להשלים את אשר התחיל. וכדברי שלמה החכם מכל אדם (משלי כ"ז י"ח): ״נוצר תאנה יאכל פריה״ (וראה רש״י פנחס כ"ז ט"ז).
וכאשר היו נשיאי הדורות בדורות הקודמים, והיו מהם שהיו ראויים להיות משיח או שהיו ״בחזקת משיח״, אבל אח״כ נעשה דור חדש והיה צדיק אחר ממלא את מקומם, הרי לא שייך לומר שהם יקומו ויהיו המשיח בפועל, כי יש כבר משיח אחד על פי התורה. אבל במצבנו עתה, כאשר יודעים אנו בנבואה שעתה ממש הוא זמן הגאולה, ויודעים שדורנו הוא הדור האחרון לגלות ודור הראשון לגאולה, ובמילא אין ולא יהיה עוד נשיא ממלא מקומו, והוא הוא ״דור השביעי״ הכולל את כולם והנותן קיום בכולם – הנה ברור שהמשיח של הדור השביעי הזה, ״נשיא הדור״, השביעי של נשיאי חב״ד החל מ״בעל התניא״ אשר מסר נפשו בכדי להכין את עם ישראל לגאולה, הרי הוא ורק הוא "המשיח היחידי שבדור", והוא זה שיקום ויביא את הגאולה בפועל ממש. וכפי שאמר הרבי כמה פעמים, שנשיא הדור הוא המשיח שבדור, ושדור השביעי הוא דור הגאולה, ומכיון שכן, הרי הנשיא של דור השביעי הוא המשיח בפועל.
וכך מבואר גם בליקוט לפרשת ויגש תנש״א הערה 6 וז״ל: ״לכאורה עכצ״ל שאין דוד המלך בעצמו מלך המשיח שיהיה ״נשיא להם לעולם״, שהרי תחילת פעולת המשיח תהיה קודם הגאולה, כמבואר ברמב״ם.. ובודאי גם קודם תחיית המתים (גם דצדיקים קמים מיד..)״ עכל״ק. כלומר שהרבי מוכיח שדוד המלך אינו יכול להיות המשיח בפועל, גם אם הוא יקום מיד עם הצדיקים הקמים בתחילת הגאולה. וזאת מאחר שהמשיח הוא זה שעושה את הפעולות שעליהם מדבר הרמב״ם בפי״א ה״ד, כהכנה לגאולה בפועל בזמן שלפני התרחשותה.
ב. פעם באו אל הרה״ח ר׳ אברהם פריז ז״ל (שהיה מראשוני החסידים שהכריזו על הרבי שהוא מלך המשיח עוד לפני שלושים וחמש שנים), וספרו לו (על מנת לקנטרו) ״ר׳ אברהם, שמעת שפלוני הזקן התגלה כמלך המשיח״? ור׳ אברהם הרים את עיניו היוקדות וענה בתוקף: ״דער וואס האט נישט גיארבעט – וועט נישט זיין״! (מי שלא עבד – לא יהיה). ואף שכל הצדיקים ובפרט נשיאי החסידות עבדו במסירות נפש להכין את עם ישראל לגאולה, הרי ״כל מי שמתחיל במצוה ואינו גומרה ואחר בא וגומרה, היא נקראת על שמו של שני״ (ראה ב״ר פרשה פ״ה שהעלאת עצמות יוסף נקראת על שם בני ישראל ולא ע״ש משה רבנו, כי הוא לא זכה לגמור את המצוה). ובפרט שלא היה מעולם מי שמסר נפשו בפועל ממש על ענין זה של הכנת העולם לגאולה כמו הרבי .
ג.וראה בשיחת ש״פ חיי שרה תשנ״ב, ב"כנס השלוחים", שכאשר מדבר על השליחות היחידה בכדי להביא את התגלות המשיח, מקדים לזה, ״על פי הידוע ״שבכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח של ישראל״ (ברטנורא למגילת רות), ״אחד הראוי מצדקתו להיות גואל, וכשיגיע הזמן יגלה אליו השי״ת וישלחהו״ (שו״ת חת״ס חו״מ ח״ו סצ״ח).. וכבר מתחיל להתקיים ה״שלח נא ביד תשלח״.. הרי מובן שהדבר היחידי שנשאר עתה בעבודת השליחות הוא לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש".
כלומר, יש משיח בדור ובכדי שיוכל להביא את הגאולה צריך לקבל את פניו. וזה הדבר העיקרי שצריכים השלוחים להתעסק בו עתה. וכל אחד מבין שהרבי לא התכוון בזה לאיזה צדיק נסתר או לאחד מרבותינו נשיאינו מהדורות הקודמים, אלא למי שראוי בדורנו זה להיות משיח לישראל. והרי עד לדורנו זה לא היה עוד צדיק ונשיא הדור שאמר והסכים על עצמו בגילוי שהוא המשיח, ושכל חייו הוקדשו רק להבאת המשיח בפועל ממש, ושהחדיר את האמונה ואת הדיבור על המשיח בכל עם ישראל בעולם כולו.
ד. הרבי אישר בשנים האחרונות את מה שעשו ברוב בתי חב״ד בעולם שהחתימו יהודים על טפסים של ״קבלת המלכות״. הוא קיבל בידיו אלפי גליונות כאלו חתומים ע״י רבבות יהודים מכל העולם ולקח את החתימות לאוהל הקדוש. מי הוא זה מעדת החסידים, ואיזה הוא, שיוכל לומר שכל זה היה לשוא, ורק "נסיון נפל". האם יש חסיד אמיתי שיאמר חס ושלום שהרבי צדיק ונשיא הדור נכשל בסוף ימיו (תכלית ושלימות עבודתו בעלמא דין) ו"נסחף" רח״ל ע״י החסידים ה״בלתי שפויים״, לדבר שיביא אח״כ לחילול השם של כל שבעת הדורות של נשיאי ישראל ?!
והאם יש יהודי ירא שמים ושפוי בדעתו שיכול לומר, שהקב״ה יכשיל את נשיא הדור השביעי, המשלים את עבודת אדמור״י ליובאוויטש, שלאחר עבודתו במסירות נפש בתורה ועבודה וקירוב רחוקים במשך ארבעים ושתיים שנה, שהקשר היחיד שלו עם החסידים בתקופה האחרונה לחייו, וקידש שם שמיים באותות ובמופתים גלויים, היה עידודו לניגון כזה, שח״ו עלול להרחיק יהודים מלימוד החסידות בכלל ומהאמונה בביאת המשיח בפרט, ואשר יתגלה לבסוף כבקשה שלא התמלאה ?! ־ ומובן שאנו בעיצומו של התהליך שבסופו יתגלה הרבי כמלך המשיח, בקרוב ממש.
ועפי״ז מובן שאין שום מקום להפריד ח״ו את ״אדוננו מורנו ורבנו" מה״יחי המלך״ של החסידים. כי נשיא הדור שהוא המשיח שבדור, שהכין את העם לגאולה, הוא שיעמוד בקרוב ויביא את הגאולה השלימה, לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם.
ובפרט עפ״י מה שביארנו במאמרים הקודמים, שמבחינה תורנית עפ״י תורת אמת ובמיוחד עפ״י ״חכמת האמת״ – זוהי תורת הקבלה – ״פנימיות התורה״, הרי שמדובר כאן במשיח שנגנז לזמן קצר כדי לקבל אז את ה״חיים הנצחיים״ בפועל, והרי הוא "חי וקיים", והוא יגאלנו! (עפ״י הזוהר לפ' בלק ופ' תצא! ביאור הרח״ו בשער הגילגולים פי׳׳ג, דברי "בעל התניא" בספר המאמרים תקס׳׳ח, "ליקוטי שיחות" חלק כ׳׳ו שיחה א׳ לפי שמות ד; ובהערות ומ"מ שם.)
(פנימיות 15 ,כסלו ה'תשנ"ה – שאלות ותשובות עם הרב שלום דב וולפא)