מספר הרה״ח ר׳ זושא הלוי הורביץ שליט״א, ראש כולל ״באר מנחם״ ששמע את הסיפור מאביו הרה״ח ר׳ פנחס הלוי ז״ל, ששמע מפי בעל המעשה עצמו:
מעשה באשה אחת ממשפחה עשירה שלקתה במחלה הידועה, ה׳ ישמרנו. מצבה הלך והתדרדר, עד שהגיעה למצב שגם רגליה הפסיקו לפעול. היא ובעלה ניסו כל מיני רופאים מומחים במדינות שונות ועשו כל מה שניתן היה לעשות, אך לא ראו כל שינוי לטובה במצב בריאותה.
פעם, בעת שנסע איתה בעלה לאירופה, לרופא מומחה, יעצו לו מכיריו, כי בהזדמנות היותם באיזור, כדאי להם לבקר אצל רופא אחד בגרמניה, לא יהודי, המתמצא בתחום זה. בדרכם חזרה, אמנם ביקרו אצל רופא זה, אשר נתן לה תרופות מיוחדות שהמציא, אך גם אלו לא הועילו.
באחד הימים, כאשר דיבר עם אחד ממכיריו על מצב בריאותה של אשתו, שאלו האיש אם היה לו במשך הזמן איזה קשר עם הרבי מליובאוויטש בעניין זה. ענה לו הלה, כי מעולם לא ביקר אצל הרבי ולא היה לו שום קשר איתו. יעץ לו האיש, שלטובת בריאות אשתו, כדאי להם לבקר אצלו ולבקש את ברכתו הקדושה. ״אין ספק – אמר לו -שברכת הצדיק תביא לה, בעזרת ה', את הרפואה, שלא הצליחו להמציאה כל הרופאים וכל הרפואות עד כה״.
תחילה היסס האיש לעשות זאת, אך לבסוף החליט לבקר אצל הרבי, והזמין אצל המזכירות תור להכנס ליחידות.
ביום המיועד נכנס ליחידות, עם אשתו החולה וילדיהם. הוא הגיש לרבי את הפתק שהכין, בו רשם בקצרה את טיב המחלה, וכן ציין שכבר ביקר אצל כל מיני רופאים, אך מכל אלה טרם עלתה ארוכה למכאוביה.
לאחר שקרא את הפתק, שאלו הרבי אצל אלו רופאים כבר ביקר במשך הזמן. עמד האיש וחישב את כל הערים והמדינות בהן ביקר אצל רופאים מפורסמים, וכן אמר לרבי את שמות הרופאים. אך הרבי לא הסתפק בזה, וביקש ממנו לנסות ולהזכר ברופאים נוספים שביקר ־ עד שלבסוף נזכר שביקר בגרמניה אצל רופא גרמני, אך לא הזכיר את שמו בפני הרבי, מכיון שלא שוכנע במומחיותו.
לאחר שהזכיר האיש את שמו של הרופא הגרמני, פנה הרבי אל הילדים, שעמדו שם לצד הוריהם, ושאל אותם אם ההורים ספרו להם פעם על השואה ועל הצרות והיסורים שעברו עליהם תחת המשטר הנאצי (שניהם, האב וגם האם, היו ניצולי השואה), ואם יודעים הם מה עוללו הנאצים לעם ישראל. הרבי עצמו המשיך לספר להם קצת על מעללי הגרמנים הנאצים לעם היהודי, ואחר פנה אל האב וביקש ממנו לרשום על פתק את שמו של אותו רופא גרמני.
לאחר שכתב את השם ומסר את הפתק לרבי – לקח הרבי את הפתק הראשון בו כתב על אודות המחלה הקשה והסבל הרב של אשתו, ובידו השניה לקח את הפתק בו רשם האיש את שמו של הרופא הגרמני, ולאחר שהרהר קמעא, הרצינו פניו הקדושות של הרבי ואמר: אני מציע, שכל מה שכתוב בפתק זה (שבו מוזכרים פרטי מחלת האשה) ־ יוחלף ויועבר לפתק זה (עליו רשום שמו של הרופא הגרמני).
לאחר שכולם הסכימו בשמחה להצעה, העניק הרבי את ברכתו הקדושה לרפואה שלימה ולהחלמה מהירה לאם המשפחה.
כאשר פסעו בני המשפחה – האב, האם והילדים ־ לכיוון הדלת כדי לצאת מהחדר הופתעו לראות שהאשה החולה מתחילה לפסוע לאטה בכוחות עצמה מבלי שיצטרכו לעזור לה בהליכה – בניגוד למצבה אך לפני דקות אחדות, כאשר לא יכלה להכנס לחדרו של הרבי אלא בעזרתם המלאה של בני המשפחה!
מאותו יום הלכה האשה והבריאה, הן בהילוכה והן בכל גופה, ובניגוד לתחזיותיהם של מרבית הרופאים, שייאשו אותה מחמת המחלה הנוראה שקננה בקרבה -התייצבה בריאותה לגמרי בתוך תקופה קצרה, והיתה כאחד האדם !
כאשר ראה הבעל במו-עיניו את הנס והמופת שאירע לאשתו על ידי הרבי, בהיות שהיה איש עשיר, החליט לנסוע במיוחד לגרמניה, לעירו של הרופא הגרמני שבדק את אשתו, כדי לראות מה עלה בגורלו, ואם אמנם קרה לו משהו, כפי שהציע הרבי.
כאשר הגיע לעירו של הרופא והתעניין עליו ־ הופתע לשמוע כי רופא זה מת מיתה פתאומית חטופה…
מתוך התעניינות מיוחדת שאל על מוצאו של הרופא ועל עברו, ושמע מפי יהודי המקום שרופא זה היה נאצי וחבר במפלגה הנאצית…
״כן יאבדו כל אויבך, ה׳ !", הפטירו היהודים תושבי אותה עיר, לאחר שסיפרו לו על המיתה החטופה והפתאומית של אותו רופא נאצי…
מובן, שאיש מהם ־ פרט לאיש עצמו – לא העלה על דעתו כי באותו יום שמת הרופא מיתה חטופה, עשה אותו צדיק מה שעשה, במרחק של אלפי קילומטרים, וכי על ידי זה ניצלו חייה של יהודיה כשרה.
(ספר ״ראש בני ישראל" להרב נפתלי גוטליב – פנימיות 14)
מאמר מעולה! אהבתי את סגנון הכתיבה.
המאמר חידש לי המון.
תודה רבה, אביגיל כהן, דלתות פנדור מחירים.