איתא בזהר (ח״א קי"ז,א'): ״ובשית מאה שנין לשתיתאה יתפתחון תרעי דחכמתא לעילא, ומבועי דחכמתא לתתא וכו'״. תרגום הקטע ללשון הקודש: ״ובשש מאות שנה לאלף השישי יפתחו שערי החכמה למעלה ומעיני החכמה למטה ויכין עצמו העולם להכנס באלף השביעי, כאדם המכין עצמו ביום שישי בצהריים לכניסת שבת, כן גם בזה. וסימנך: בשנת שש־מאות שנה לחיי נח וגו' נבקעו כל מעיינות תהום רבה״, עד כאן תרגום הקטע כולו.
מכאן למדנו, שהחל משנת ת״ר יפתחו שערי חכמה העליונה, ובד בבד, כתוצאה מכך – יפתחו גם שערי חכמה שלמטה, ואשר כל זאת הוא כדי להכין את העולם ולשכללו – לקראת הגאולה.
בספר "אור הגנוז" לרה״ק רבי יהודה לייב מאניפולי, תלמיד הרב המגיד ממעזריטש זי״ע כתב (בפ' ויחי) ששנת התרס״ו היא שנת קץ, על יסוד דברי הזהר דלעיל, וכפי המבואר עוד בזהר (שם). הגה״ק משינווא בעל "דברי יחזקאל", פירש את דברי האריז״ל בזמירות ליל שבת: "בווין תתקטר” – כשיגיע הזמן של "וו", שהכל יהיה ״שש״, האלף השישי, בשנת שש מאות שישים ושש אז "תתקטר" ("תתקשר"), יתחדש הקשר האמיץ בין השי״ת וכנסת ישראל, כי זמן גאולה הוא! מה ארע, אכן בשנת ה'תרס״ו
כ' מר־חשון – הולדת הרש״ב
ובכן: בעשרים (בגימטריא – "כתר"=620) במר־חשון – (החדש בו השלים שלמה המלך את בנין בית המקדש הראשון, ובו תהא חנוכת בית המקדש השלישי [ילקוט שמעוני, ו״בני יששכר״ מאמרי חדש חשון]) שנת תרכ״א (אותיות "כתרא", כדברי ה״צמח צדק״), ירדה להאיר את העולם נשמתו הקדושה של הגאון האלוקי הוד כ״ק אדמו״ר רבי שלום ־ דובער נבג״מ זי״ע, הרבי החמישי מנשיאי חב״ד. הוא זה שהעמיק והרחיב בהרחבה נפלאה ומאירה את מושגי סודות התורה ופנימיותה, המושגים הזכים והעדינים המבוארים בתורת חסידות חב״ד. ״הרמב״ם של תורת החסידות״ – כינוהו בשל כך.
בשנת התרס״ו החל כ״ק אדמו״ר מוהרש״ב לומר את "המשך" – "יום טוב של ר״ה – תרס״ו", הכולל שישים ואחד מאמרי חסידות, שנאמרו בשנות תרס״ו ־ תרס״ח. (כ־630 עמודים בדפוס) במאמרים עמוקים וטמירים אלו, מגלה הרבי מוהרש״ב את עומק סודות פנימיות התורה, ועוסק אפילו באותם דברים שהרמב״ם מכנה אותם ״דברים הסתומים״ (הלי מלכים פי״ב), שהם באורים נשגבים בענין הגילוי שלעתיד לבוא.
אכן כבר האריז״ל אמר ש״דוקא בדורות אלו האחרונים מותר ומצוה לגלות זאת החכמה״. אולם אז טרם באה לידי גילוי והתפשטות בהרחבה באופן של ״יתפרנסון״, כפי שאמר אליהו הנביא מבשר הגאולה (בתקוני זהר, ת״ו בסופו) שדוקא קרוב לימות המשיח ״יתפרנסון״, "מהאי חיבורא דילך", ובגין כך תבוא הגאולה. ומבאר ה"כסא מלך" (שם), שהכוונה היא שיפורשו דברי רשב״י, שיבינו את הדברים, וילמדו פירושי המאמרים. ברם כשהופיע הבעש״ט (שנולד לפני 300 שנה [ה'נח״ת ־ ה׳תשנ״ח]) הרי שבו ועל ־ ידו התחילה חכמה זו להתגלות ולהתפשט בהרחבה בין כל ישראל, ובפרט לאחר התגלותה של חסידות חב״ד ע״י כ׳יק אדמו״ר הזקן בעל התניא והשו״ע, עד היותה בבחינת "יתפרנסון", דהיינו שתורת החסידות ״נתלבשה״ בלבושי הבנה והשגה (בבחינת ״מזון״ לנפש) של השכל האנושי, ומני אז, היא מתפשטת באופן ד״מוסיף והולך ואור״.
האצת התהליך
והנה, מבין מאמריו, דיבר כ״ק אדמו״ר הרש״ב במיוחד בשבחו של המשך תרס״ו. ואומר על ־ כך הרבי: ״לא רק שב"המשך" זה באה תורת החסידות לידי התגלות יותר, ובהשגה ״למטה״ יותר, אלא גם שייכותה של חכמה זו לגאולה העתידה, נראית יותר ב״המשך זה״. וכידוע אשר כ״ק אדמו״ר מוהרש״ב נ״ע קישר אמירתו של ההמשך בשנה זו (תרס״ו) עם הקץ הנמצא בכמה ספרים על השנה ההיא״…
הסיבה לכך שבדורות האחרונים גילו וביארו לנו יותר מלדורות הראשונים, וביתר פרסום, היא: ככל שמתקרבים יותר אל הגאולה, כך מתגלית יותר ויותר, פנימיות התורה, אשר היא – היא תורתו של משיח, כדי להכין את העולם ביתר שאת אל הגאולה הקרבה ובאה.
באותן השנים, בהן התבצעה פריצת הדרך בגילוי "פנימיות התורה" על־ידי כ״ק אדמו״ר מוהרש״ב, התבצעה גם פריצת הדרך, בתחום התגליות וההמצאות ששינו את פני האנושות. גם כיום, כאשר אנו מצויים בעידן ה״מהפכה המידעית״, ועדים ל״התפוצצות המידע״, בתקופה שפיתוח גורר פיתוח, בכל תחומי ה״מדע״, ה״מחשבים״ וכו', הרי שהדבר מקביל לפתיחת ״שערי החכמה שלמעלה״, כאשר בדורנו זה, הודפסו מאות ספרים של "פנימיות התורה" בהסברה מעמיקה, מכל רבותינו נשיאנו, ואדרבה: "אסתכל באורייתא וברא עלמא"…
כל זאת, מעיד כמאה עדים, על האצת התהליך של הכנת העולם לגאולה, כדברי הזוהר, כשפתיחת "שערי החכמה שלמעלה ומעיני החכמה שלמטה" מביאים לעולם טוב יותר, מתוקן ומשוכלל. קרבה ובאה הגאולה, ופתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אנו מבקשים!
(פנימיות 48, מר חשון ה'תשנ"ח)