מאמרים

כתב הרמב״ם בסהמ"צ (עשה עג): "שציוונו להתודות על העונות והחטאים שחטאנו לפני הא-ל ולאמר אותם עם התשובה זה הוידוי כו׳."

״בין המיצרים״ ־ תרתי משמע, מיצר האבילות של שריפת בית אלוקינו ומיצר הכאב על סילוקן של צדיקים ששקולה כחורבן (ר״ה

  אחד המנהגים החשובים שהחדיר הרבי, הוא המנהג להרבות בימי בין המיצרים בלימוד ענייני בית הבחירה. יש בכך סגולה נפלאה

עם כל הצער הנורא, יש לדעת ששום דבר לא השתנה כלל באמונה הפשוטה, שהרבי,הוא זה שיבוא וגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו

  מנהיג העומד בראש העדה להשפיע להם שפע גשמי ורוחני, להדריכם בדרכי ה׳ ולעלותם ולקשרם בקשר אמיץ וחזק בקב״ה. אדמו״ר

אבל כבד ירד על עולם התורה והחסידות, עם הסתלקותו לשמי מרום של כ״ק אדמו״ר הגאון הגדול רבי יקותיא-ל יהודה הלברשטראם

כתב הרמב״ם ברפ״ח מהל׳ בית הבחירה: ״שמירת המקדש מ״ע, ואעפ״י שאין שם פחד מאויבים ולא מלסטים, שאין שמירתו אלא כבוד

אקמצא ובר קמצא חרוב בית מקדשא, כדברי הגמ׳ בגיטין. לכן דווקא עתה בעמדנו בחודש מנחם-אב, במצב שזקוקים עדיין לנחמת הגאולה,

עם התקרב ימי חג הגאולה י״ב-י״ג תמוז אותם נוהגים לחגוג ב״התוועדות – חסידית״ בשבת אחים גם יחד, אז נדברו יראי

  אחד התחומים שבהם סלל הרבי דרך חדשה בלימוד התורה, שלא היתה ידועה עד עתה הוא פירוש רש״י על התורה.

הכל כותבים עתה על הרבי בהערצה ללא גבול, גדולים וצדיקים מעלים על נס את גדולתו האדירה בנגלה ובנסתר, את קדושתו

הראשל״צ הגר״מ אליהו שליט״א אבל כבד וצער גדול נפל על העם היהודי כולו… אין לך מכה קשה יותר מסילוקו של

בימים י״ב וי״ג תמוז יוחג חג הגאולה, במלואת 67 שנה (וכניסה לשנת חיי״ם) לשחרורו של כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ נ״ע ממאסרו

  שאלה: ראיתי שחסידי חב״ד מביאים לאחרונה הרבה מקורות מהזוהר ודברי חז׳׳ל וכו' על זה שמשיח ימות לזמן קצר לפני

כשמתבוננים בפרשת המאסר והגאולה של כ״ק אדמו׳׳ר מוהריי׳׳צ נ״ע בגלל מסירת נפשו ללא חת – כאשר עמד יחידי נגד מדינה

גם לאחרי ההסתלקות, שנתעלה בעילוי גדול ביותר, נוגע לו לפעול ביאת משיח בעולם למטה כמו קודם ההסתלקות. ואדרבה, לאחרי ההסתלקות נוגע

אחד הדברים המאפיינים את שיחות הקודש של הרבי הוא שנראית בהן באופן מוחשי וברור ביותר ־ אחדות התורה. הבקיאות והחריפות

מנהג כל ישראל להיות נעורים בליל שבועות, ברם, ה״תעסוקה״ בלילה זו רב ־ גוונית, אצל פשוטי ־ עמך נפוץ מנהג

בהמשך למבואר בגליונות הקודמים, בעניין הסימנים של ״בחזקת שהוא משיח״, ראוי לבאר בזה מהו הגדר של ״בחזקת״. אלו הלומדים את

א.  "מתן תורה" מהו? המושג "מתן תורה" הרווח בספרות התורנית בהקשר של מעמד הר סיני הוא, כמובן, מדוייק בתכלית הדיוק,

נקודת התמצית של חודש סיון, בו יוצא לאור גליון זה, היא – ״מתן תורה". בספרו ״אמונות ודעות״ מבאר רב סעדיה

בנוגע למתן תורה מסופר בגמרא (שבת פח: ואילך) ״בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב״ה, רבש״ע מה לילוד

בכל תפוצות ישראל, מדור דור, נהגו להיות ערים בליל חג השבועות, ולומר את ״תיקון ליל שבועות״ כהכנה למתן תורה. אותו

  הבה נחזיק טובה לקדמונינו שתיקנו איסור תספורת וגילוח בימי הספירה. בזכותם אנו עדים להחזרת עטרת- הזקן ליושנה. אצל כו׳׳כ