נולד בלבוב בשנת עת״ר לאביו הגאון רבי בנימין זאב הכהן זצ״ל (שהיה נכדו של הגאון בעל "קונטרס הספקות", תלמיד חכם, עסקן ציבורי חשוב, ידידו של הגאון מהר׳ים שפירא זצ״ל וראש אגודת ישראל בעיר לבוב). רבי קלמן נחשב לתלמידו המובהק של הגאון בעל ה״שרידי אש", היה ר"מ בישיבת פולדא וממארגני ״הנוער האגודתי”.
כשעלה לארץ הקודש בשנת תרח”צ, היה מבאי ביתם של הגאונים בעל ה״כוכב מיעקב׳' מטשעבין, בעל ה״חזון איש" ורבי יחזקאל אברמסקי זצ״ל. התפרסם כגאון עצום בתורה ובהלכה למעשה. חיבר ספרים חשובים בנושא ״טהרת המשפחה". אולם גולת הכותרת של תלמודו היה בעניני מצוות התלויות בארץ. בתחום זה חיבר ספרי הלכה רבים, והתפרסם במיוחד בספרו ”שנת השבע" על הלכות שביעית. כמו כן נשא ונתן הרבה בהלכות אלו עם הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ״ל.
פעל ליסוד הקיבוץ החרדי ״חפץ חיים״ וכיהן כמרא דאתרא שלו במשך קרוב ליובל שנים. בכהונתו זאת הראה דוגמא חיה לשמירת מצוות התלויות בארץ במסירות נפש, כבר בימיה הראשונים של'׳חפץ חיים״ בשנת השמיטה תש״ה. אח״כ עמד בראש בית המדרש הגבוה להלכה בהתישבות, וכך היה לאחד מעמודי התווך של החדרת שמירת המצוות התלויות בארץ בקרב הישובים והמשקים בישראל.
ביחד עם היותו חבר כנסת וראש סיעת פא״י, שמר על קשרי ידידות ואהבה עם כל פלגי היהדות הדתית והחרדית. לחם בכל כוחו לביטול גזירת "מיהו יהודי״ והצליח להעביר את תיקון החוק בקריאה ראשונה, אולם מעשה שטן הצליח ומהרסיך ומחריביך כו׳ פעלו לדחיית תיקון החוק. זכה להפיל את ממשלת רבין הראשונה בגלל חילול שבת של הממשלה בעת טקס קבלת מטוסים מארה״ב.
בשנותיו האחרונות עזב את פעילותו הציבורית והתמסר כולו ללימוד התורה ולכתיבת חידושיו. כל גדולי התורה העריצוהו על גדולתו בתורה, יראת השמים המופתית שלו, נקיון כפיו, הסתפקותו במועט ומדותיו התרומיות. נפטר בשם טוב בן פ״א שנים בי״א באלול תנש״א.
הצעת סניף היתר נוסף למלאכות האילן המותרות בשביעית
בסיון תשי״ז שלח אל כ״ק אדמו״ר את ספריו ״הלכות שמיטת קרקעות״ וי׳שנת השבע״. הרבי מודה לו על כך באגרת היתריד מכ״ה תמוז תשי״ז: ״ות״ח על כתבו המפורט ושימת לבבו לשלוח לי הנ״ל״.
כנראה שבמכתבו אל הרבי תיאר הרב כהנא את המלאכות שמתירים לעשותם בשנת השמיטה בעצי הפרי. ועל זה מעיר הרבי בתשובתו, שהוא סבור שעדיין זקוקים לסניף היתר נוסף בכדי לעשות מלאכות אלו, ולכן, מאחר שלדעת כמה גדולים מועילה בזה מכירה לזמן של הקרקע (ולדעת כמה פוסקים אין במכירה לזמן חשש ״לא תחנם״), על כן צ״ע למה לא תיקנו מכירה לזמן, בכדי להוסיף סניף של היתר לאותם המלאכות שמתירים ה לעשות באילנות גם בלאו הכי, ולא ח״ו בכדי להתיר עוד מלאכות. (ועוד, שעי״ז יצילו גם את אלו שלמרות הוראות יעשו גם מהמלאכות שלא התירו, כי מלאכה גוררת מלאכה).
הרבי מגן על כבודו של הרב כהנא
מעניין לציין עד כמה היה יקר אצל הרבי כבודו של הרב כהנא. כי כאשר בספר ״לאור ההלכה״ של הגרש״י זוין ז״ל(שיצא לאור באותה תקופה בשנת תשי״ז), דחה את דברי הרב כהנא בנידון דעת הרב מקוטנא על ״היתר המכירה״ בשביעית (ראה שם עי קי״ז הערה 35א) הרי כאשר שלח הרב זוין את ספרו ״לאור ההלכה״ אל הרבי (ובאותו החודש קיבל הרבי גס את הספר ״שנת השבע״ של הרב כהנא) מעיר הרבי באגרת היתרד מי״א תמוז תשי״ז אל הרב זוין:
״ודאי ידוע שמכבר הגיב על זה הרב כהנא שי׳ ובדפוס ־ (הכוונה היא למה שכתב הרב כהנא שם בע׳ קכ״ו הערה 62) – ולפלא קצת שאין מוזכר עד״ז״. עוד מתפלא הרבי ׳׳בעיקר״ למה לא הזכיר הרב זוין את דברי הרב כהנא ״בשם כו״כ להפריד כל ענין המכירה״.
הדרכת הרבי בעבודת הכלל
בי״ב שבט תשכ״ז אגרת טיריד מאשר הרבי בתודה פרסומים ששלח אליו הרב כהנא בענין נתוחי מתים. הרבי מסיים: ״יהי רצון שסוף סוף יבוא קץ לניתוח מתים, וגם כמובן ניתוחים שעושים בנפש החיים של אחב״י, על ידי מניעות והסתרים בדרך עליתם בקודש, חיים על פי תורת חיים ומצוות, עליהן נאמר וחי בהם״.
בשולי המכתב מעורר הרבי על מה שראה בפרסומים של פאג״י (פועלי אגודת ישראל) ״ציור הלוחות בצורת חצי עיגול למעלה, שזהו מנהג אומות העולם, היפך להבדיל מדברי חכמינו ז״ל, שהיה ארכן ששה ורחבן ששה ועבין שלשה (ב״ב יד,א). ובפרסומינו, ובפרט לילדים, מדייקים אנו בזה״.
בי״ג אדר תשל״ז (נדפס ב״היכל מנחם״ סימן צ״ז) כותב אליו הרבי: ״בצער גדול ובתמהון גדול קראתי המכתב ע״ד הסברא (וכנראה – יותר מסברא בעלמא) לפרק ולבטל ההליכה ביחד ברשימה אחת להבחירות ב״כנסת״ – של אגוד״י ופאגו״י. ובודאי לדכוותייהו אין צריך כלל ביאור המשמעות דפירוק הנ״ל ח״ו ופירושו ע״י כו״כ מאחבנ״י וכו׳״.
בגי מנ״א תשל״ח (״היכל מנחם״ ח״ב ע, עח-ט) מאשר הרבי מכתב בקשת ברכה של הרב כהנא, ומברכו ״בכל עניניו, ובמיוחד – בזה שהשתדל ויגע וכוי, והצליח כת״ר ונעשית ביזמתו התחלה ממשית בהענין ד״מיהו יהודי״, שיברכו ה׳ ויצליח לקיים מחז׳׳ל ש״אומרים לו גמור״ ובקרוב ממש. והממנו יפלא כל דבר, הדבר הוי׳ זו הלכה יקום לעד״.
מעמדם של הכהנים שהם ״המתחילים״ בביהמ״ק השלישי
בשולי מכתב זה מעיר כ״ק אדמו׳׳ר:
״נראה לפענייד דשונה למעליותא מעמד הכהנים בקשר לביהמ״ק השלישי מאשר במשכן ובי המקדשות – שאז ההתחלה ושאי אפשר בלאה״כ ״לבנות ביהמ׳׳ק״, ״והכל חייבין לבנות ולסעד בעצמן ובממונם״ (רמב״ם הל׳ ביהב׳׳ח פ״א הי״ב).
״משא״כ בביהמ״ק הגי ש(לדעת כו״כ) בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבוא משמים – פירש׳׳י סוכה מא,סע״א. ועוד – ראה אנציקלופדיא תלמודית ע׳ ביהמ׳׳ק הערה 60. וגם הרמב״ס (הלי מלכים רפי״א ובסופו) – י״ל דכותב אופן הודאי, אפילו בלא זכו, שאז משיח יבנה ביהמ״ק, ולא פליג (כ״כ, וכידוע הכלל שלא לאפושי במחלוקת) ־ ״שאז בביהמ״ק הכהנים מתחילים (בחנוכת ביהמ׳יק והמזבח, כמבואר בנבואת יחזקאל הכהן), והלווים – ילוו עליך וגר״.
(מתוך סדרת הספרים ״שמן ששון מחבריך״ (פנימיות 41)