הגאון האדיר רבי יצחק יעקב וויס זצ״ל נולד בדולינא בשנת תרס״א לאביו הרה״ג רבי יוסף יהודה ז״ל. בתחילת מלחמת העולם הראשונה ברחה משפחתו למונקאץ׳. עוד בהיותו נער בן חמש עשרה שנים כבר הפליא את גדולי הדור בידיעותיו המעמיקות בתורה, וכבר אז החל לקבל סמיכת חכמים כשהראשונה שבהם ניתנה לו ע״י בית דינו של הגאון הצדיק ממונקאטש בעל ה״מנחת אלעזר״ זצ״ל. אח״כ נעשה לתלמידו המובהק של הגאון האדיר רבי שמעון גרינפלד זצ״ל בעל ״שו״ת מהרש״ג״ אשר העניק לו אף הוא סמיכת חכמים, וכן הוסמך ע״י הגאון האדיר רבי שמואל ענגיל זצ״ל בעל ״גליוני הש״ס״.
בתרפ״ט נתמנה לדומ״צ בעיר גרוסוורדין, שבה היה חותנו הראב״ד. במלחמת העולם השניה התחבא בבונקרים ואח״כ ברח לרומניה והסתתר בה. בשנת תש״ח עבר לאנגליה ושימש 22 שנה כגאב״ד מנטשסטר. בתש״ל התמנה לגאב״ד העדה החרדית ירושלים. כל גדולי הדור מכל החוגים השכימו לפתחו וקיבלו את פסקיו. הכל העריצוהו כגאון וצדיק שריד לקדושים אשר בארץ.
תשובותיו נקבצו בספרו הראשון ״דברי יצחק״ שהדפים עוד בשנת תש״ג, ובעשרת הכרכים של ספרו שו״ת ״מנחת יצחק״. נסתלק ביום י״א בסיון תשמ״ט בן שמונים ושבע שנים, ומנוחתו כבוד בהר הזיתים.
״אני מכירו היטב מתוך ספריו״
עוד בהיותו גאב״ד מנצ׳סטר היה מרבה להתכתב בהלכה עם הרבי. חלק מהמכתבים מודפסים בספרי ״אגרות קודש׳׳ ו"מנחת יצחק" (קטעים מהם יובאו להלן). במכתביו אל הרבי תיארו בשם "רבן של כל בני הגולה" (ביטוי נדיר מאד במכתביו). בכל עת שהיו מזכירים לפניו את שמו הקוה״ט הביע הגאון זצ״ל את הערצתו, הן לגדלותו בתורה ובקדושה והן להנהגתו את כלל ישראל.
בעת ה״שבעה״ לפטירתו ציין אחד הגבאים, כי בשיחה תורנית שהיתה בין הגאון זצ״ל לבין הגאון רבי בצלאל שטרן זצ״ל, הוזכרו פסקיו של הרבי, והגאב׳׳ד זצ״ל התבטא, כי במקצועות מסוימים בתורה "כ״ק האדמו״ר שליט׳׳א מליובאוויטש הוא היחיד בדור".
בנו הרה״ח רבי יששכר בעריש שליט״א סיפר, כי בהיותו בפעם הראשונה ביחידות אצל כ״ק אדמו״ר, אמר לו הרבי כי הוא מכיר היטב את אביו. בעודו מהרהר בתמיהה רבה על כך, שכן למיטב ידיעתו לא נפגש הרבי עם אביו מעולם, הוסיף הרבי בחיוך: ״אני מכירו היטב מתוך ספריו״.
בשנת תשי״א כתב הגאון אל הרבי אודות הסתלקותו של רבי ברוך זצ״ל אביו של כ״ק אדמו״ר הזקן: ״זקנים מטעליש ספרו לי, שקודם פטירתו שאל אותו הגבאי דחברא קדישא את המעונות של בניו, כדי להודיעם שיאמרו קדיש. אמר להם שיש לו ג׳ בנים, ולא נתן להם את האדריסאות אלא של שנים. ואמר: ״מיין זלמינא וועט שוין אליין וויסען" (זלמינא שלי כבר ידע לבד). ומקובל ג׳׳כ שעל היארצייט הראשון שחל בח׳ תשרי, שלש עשרה מדות, היה התניא הקדוש בסעליש, ועל יום הקדוש נסע לעיר מונקאטש״.
בי״ב אדר שני תשי״א אגרת תתקנב פותח הרבי את מכתב תשובתו: ״הרה״צ והרה״ח הוו"ח אי״א נו״נ בנש״ק וכו׳ מוהרי״י שליט״א״. הוא שולח לו קונטרס מאמרים של הרבי הריי״צ נ״ע לימי הפורים, מעיר הערות בקבלה וחסידות על הדפים ששלח מהספר חקל יצחק. ומוסיף: ״ת״ח ת״ח על הפרטים האחדים שכותב ע״ד הסתלקות אבי התניא, ואסיר תודה אהיה אם יודיע גם שאר הפרטים שיודע בזה ממקור נאמן. כי מועטים במאד ידיעות הברורות שיש עד׳ז, ואפילו שנת ההסתלקות אינה ידועה".
״שם עיניו הבדולחים והאיר הערות המאירות את העינים״
בניסן תשט״ז שלח אל הרבי את ספרו ״מנחת יצחק״ חלק א׳. הרבי מודה לו על ספרו באגרת ד׳רכז מי׳׳ג ניסן תשט״ז ומעיר הערות נפלאות.
את תשובתו של הגאון למכתבו זה של הרבי, מוצאים בחלק ב׳ של ספרו "מנחת יצחק" סימן קכ״ב, שם כותב בר"ח שבט תשי״ז: ״שלום וכל טוב סלה אל כבוד קדושת הרב הגאון הצדיק המפורסם בנש״ק וכו׳ נשיא החב״ד ובו׳ כקש׳׳ת מוהדמ׳׳מ שניאורסאהן שליט״א האדמו״ר מליובאוויטש. אחרי דרישת שלום תה״ק כמשפט לאוהבי שמו. שמחתי מאד כאשר האירו נגד עיני יקרת מכתב קדשו״וביותר כי ראיתי כי שם עיניו הבדולחים בענינים הכתובים בספרי, והאיד אותי באיזה הערות המאירות את העינימ״הנה כהדג׳׳ק כתב בזה״ל״הנה מה מאד נכונים דברי כהדג״ק בזה״והנה בנוגע להענינים״ציין כהדג״ק ברוב בקיאותו להרבה ספרים שדברו בענינים אלו, ותודה רבה לכהדג״ק בעד זה, אולם איזה מהם אינם תח״י ״ובזה הנני דושתה״ג וחותם בכל חותמי ברכות ובכל אותות הכבוד. יצחק יעקב וויס.
כיבוי שריפה עם נפט ושמן
בחלק ג׳ סימן ל״ט כתב בענין נסיעת אניות ישראליות בשבת: ״בויכוח זה (אם אפשר להעמיד האניות בשבת בלב ים) התערב ג״כ האדמו״ר מליובאוויטש שליט״א״ ושפיר נתן תשובה נוכחת לבעלי האניות ״נאמן עלינו עדותו של הגאון הצדיק מליובאוויטש שליט׳׳א״ וצדקו דברי הרב הצדיק הנ״ל".
ובחלק ד׳ סימן מ׳׳ט בענין החששות באימוץ ילדים בדורנו: ״ומה צדקו גם דברי הרב הצדיק מליובאוויטש שליט״א". ובחלק ו׳ סימן קמ״א בענין ניתוח הפרוסטאט: ״ושוב ראיתי באוצר הפוסקים ״מדברי הגאון הצדיק מליובאוויטש שליט״א״.
״אשריו ואשרי דודו בפעולותיו להציל רבים מרדת שחת״
במכתבו אל הרבי מיום ו׳ ניסן תשל״ב כותב: ״שלמא רבא אל כבוד קדושת הרב הגאון הצדיק רבן של כל בני הגולה, צדיק יסוד עולם פטיש החזק עמוד הימיני וכו', כקש״ת מוה״ר מנחם שניאורסאהן שליט״א אדמו״ר מליובאוויטש ישמרהו צורו וגואלו. אחדשת״ה כמשפט לכהדג״ק שליט״א. הנני בזה בברכתי הלבבית לרגלי יום הולדת של כהדג״ק, למלאות לכהדג״ק שבעים שנה ביום י״א ניסן הבעל״ט לאויט״א, ואשריו ואשרי דורו (תוס׳ עירובין די״ג ע״ב ד׳ה נוח) בפעולותיו הנשגבות והשפעתו הגדולה להציל רבים מרדת שחת ולהכניסם תחת כנפי השכינה בכל מקומות מפוזריהם. כה יוסיף השי״ת לכהדג״ק אמיץ כח ושנות חיים טובים ארוכים להאיר עיני הרבים באהבת התורה וחסידות ויר״ש עד ביאת גואל צדק בב״א״.
״מה שעבר על אדמוה״ז היה בשביל זכות הרבים להפיץ תורת הבעש״ט״
הגאון זצ״ל היה גם בידידות עם אנשי ליובאוויטש נציגיו של הרבי, הן בשבתו במנצ׳סטר וגם בירושלים עיה׳׳ק. בחלק ג׳ של ספרו ״מנחת יצחק״ סימן ו׳ כתב: ״נקראתי להתוועדות י״ט כסלו אצל חסידי חב״ד, לחגיגת חג הגאולה של כ״ק הגאון הקדוש בעל שו״ע הרב ז״ל, אמרתי להציע פה את אשר אמרתי לפני המסובים שם". (כאן באים דברי תורה נפלאים בענין י״ט כסלו, ואח״כ מסיים:) ״כל מה שעבר על מרן הגה״ק ז״ל, היה בשביל זכות הרבים להפיץ תורת הבעש״ט זלה׳׳ה״.
(מתור "שמן ששון מחברייך" מאת הרה"ג ר׳ שלום דב וולפא שליט"א פנימיות 22, סיון ה'תשנ"ה)