שאלה:
שמתי לב שבשנים האחרונות, משתדלים חסידי חב״ד בארץ ובעולם לארגן מעמדים של קידוש לבנה ברוב עם ומזכים בזה יהודים אפילו שאינם שומ״צ לע׳׳ע. מהו המקור לפעילות זו?
תשובה:
בהתוועדות הקדושה בש״פ נח, ה׳תשנ״ב הפתיע הרבי, באמרו את הדברים הבאים: ״הרי בודאי ובודאי שכבר כלו כל הקיצין, וכבר עשו תשובה, ועכשיו אין הדבר תלוי אלא במשיח צדקנו עצמו!…
עפי״ז מובן שכשעושים חשבון־ צדק בסיומו של השבוע הראשון לעבודה בעולם בשנת ה׳תשנ״ב ״הי׳ תהא שנת נפלאות בה״, ובאים למסקנא ש״אין הדבר תלוי אלא במשיח צדקנו עצמו״ – צריך הדבר להתבטא בתוספת זהירות והידור בקידוש לבנה "שהם עתידים להתחדש כמותה", גאולה האמיתית והשלימה ע״י דוד מלכא משיחא, ״דוד מלך ישראל חי וקיים״.
ובפרטיות יותר: לכל לראש – להיזהר ולהשתדל יותר בקידוש לבנה, בבגדים חשובים ונאים, ברחוב וברוב עם הדרת מלך, גם באותם מקומות שעד עתה לא הקפידו על זה (לפי שדרים בין הגויים)… ועוד ועיקר – קידוש לבנה מתוך כונה מיוחדת למהר ולזרז ולפעול תיכף ומיד ביאת דוד מלכא משיחא ע״י ההוספה בדרישה ובקשה על הגאולה, כסיום וחותם קידוש לבנה: ״וביקשו את ה׳ אלוקיהם ואת דוד מלכם אמן״. עכל״ק.
ובאותה שיחת קודש מרחיב לבאר גודל העילוי דקידוש לבנה, ולקמן נביא חלק מתוכן הדברים, ויעוי״ש. אמרו רז״ל ״כל המברך על החודש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה״ (סנהדרין מב,א) וכפי שאנו אומרים בברכת קידוש הלבנה: "אילמלא לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים פעם אחת בחודש דיים… הלכך נימרנהו מעומד". כדברי המהרש״א בחדא״ג (שם): ״לפי שישראל בגלותם, אינם זוכים לראות פני שכינה ורחוקה מקבלתה, אבל חידוש הלבנה הוא סימן לישראל, שהם עתידין להתחדש כמותה לפאר ליוצרם בקיבול פני שכינה… ולזה כשאנו מברכים על החודש בזמנו, שהוא סימן שאנו עתידים להתחדש כמותה, הרי אנו כאילו מקבלין פני שכינה״.
וענין זה, שאנו עתידים ״להתחדש״ בגאולה הקרובה הוא גם מהטעמים לכך שאומרים בקידוש לבנה "דוד מלך ישראל חי וקיים" (ר״ה כב,א) ש״מלכותו נמשל ללבנה" (רש״י) ועתיד להתחדש כמותה, וכנסת ישראל לחזור להתדבק בבעלה שהוא הקב״ה, דוגמת הלבנה המתחדשת עם החמה, שנאמר: ״שמש ומגן ה״׳ (תהלים פד,יב) ולכן עושים שמחות ורוקדים בקידוש החודש דוגמת שמחת נישואין! (רמ״א או״ח סתכ״ו ס״ב). ע״כ מתוכן השיחת קודש הנ״ל.
ועוד ועיקר – קידוש לבנה מתוך כונה מיוחדת למהר ולזרז ולפעול תיכף ומיד ביאת דוד מלכא משיחא ע"י ההוספה בדרישה ובקשה על הגאולה, כסיום וחותם קידוש לבנה: ״וביקשו את ה' אלוקיהם ואת דוד מלכם אמן"…
והנה, מכיון שכל יהודי הוא בן יחיד לקב״ה, והוא ״חלק אלוקה ממעל ממש״, הרי כפי שלימדו הבעש״ט ורבותינו נשיאנו, יפה כח תפילתו של כל יהודי, שמצד נפשו האלוקית, ש״החלק אלוקה״ שבה – תמיד באמנה איתו ית׳, לבקש ולהתפלל בקיום מצוה ומנהג ישראל, על הגאולה וביאת בן דוד. ולכן, פועלים לצרף לפעולה קדושה זו, כל יהודי אשר בשם ישראל יכונה.
ב. מענין, שלאחר עיון בספרי הלכה ומנהג נתגלה שלכל פרט ופרט מן התפילות המזמורים והמנהגים שקשורים בקידוש לבנה, ישנם ביאורים על שייכותו לתפלה על קירוב הגאולה. ולדוגמא:
1. אמירת ״שלום עליכם״ ג״פ: כשנתלו המאורות ברקיע השמים היה אור הלבנה שוה לאור החמה, ולפי שקטרגה הלבנה ואמרה: אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד, אמר לה הקב״ה: ״לכי ומעטי את עצמך" (מדרש) פגם הלבנה נובע איפה, מהתנהגות שהיתה ברוח של ״היפך השלום״.
לכן, בבקשתינו את התחדשות הלבנה וישראל, בבקשת הגאולה הקרובה, מתקנים אנו גם זה, באמצעות אמירת ״שלום עליכם״. כוונתינו בכך גם להבאת שלום לעולם, עד לדרגת השלום העילאי שישרור לעתיד לבוא, כנאמר ״וגר זאב עם כבש״. (מג״א סי׳ תכ״ו ו"בבני יששכר"). כך גם בענינו של עם ישראל עצמו: בגלל שנאת חינם נחרב ביהמ״ק ואנו מתקנים זאב באמצעות הגברת השלום באהבת ישראל, ולכן עושים זאת שלש פעמים, לחיזוק השלום והאהבה באופן של ״חזקה״ (ג״פ) וכך לזרז את בוא הגאולה. ובליקוטי לוי יצחק לזח״ג עמ׳ של״ג מבאר זאת ע״ד הסוד.
2. אמירת הפסוק ״קול דודי הנה זה בא״ וגו׳. ביאור נאה מביא על כך פירוש ״דובר שלום״ בסידור ״אוצר התפילות״: ״דודי״ ־ הוא כינוי למשיח, וכשם שהלבנה ישנם זמנים שהיא נראית ודוקא לפני המולד היא איננה נראית, כך הדבר גם במשיח. שכן אמרו חז״ל שלאחר שמשיח ״נגלה להם״ ומודיע על זמן הגאולה, הוא נכסה מהם, ואח״כ תבוא הגאולה בפתע, כמו מולד הלבנה. דבר שמתגלה ברמז גם בגימטריא המעניינת: ״דוד מלך ישראל חי וקיים״ בגימטריא ״ראש חדש״ (9ו8), שזה עת התחדשות הלבנה.
3. ניעור שולי טלית קטן: ארבע כנפות הציצית הם כנגד ארבע כנפות הארץ, ולאחר בקשת הגאולה וקידוש הלבנה אנו מבקשים שיהיה כבר מיד ״קיבוץ הגלויות מארבע כנפות הארץ״ (ספרים) זאת ועוד, כ״ק אדמו"ר נשיא דורנו מבאר בנושא מצות ״ציצית״ שהיא על שם ״וראיתם אותו" ומלשון ״מציץ מן החרכים״ (שה״ש ב,ט). דהיינו שמבקשים בזה, שיאיר אור ה׳ בהתגלות ("וראיתם אותו" – ״מציץ מן החרכים״) בכל ארבע כנפות הארץ ולא יכנף עוד מוריך (ישעי׳ה ל,ב.).
"ותן לחכם ויחכם עוד".
הנה כי כן, מצאנו ראינו כי סגולה נוראה ונפלאה היא לבקש על התגלות משיח צדקנו ומלכות ה׳, בזמן ״קידוש הלבנה״ שהוא זמן מסוגל לכך ביותר וברוב עם הדרת מלך. וה׳ עושה פלא יראנו נפלאות בקרוב, אכי״ר.
(פנימיות 24)