כוחם של פסוקי תהילים ופעולתם בשמי רום

כך אמר כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" (הובא ב"היום יום" כ"ד שבט):

אילו ידעתם כוחם של פסוקי תהילים ופעולתם בשמי רום, הייתם אומרים אותם בכל עת…

א. החשיבות הגדולה שיש באמירת קאפיטל תהלים, (ראה סה״מ מלוקט ח׳׳א ע׳ ר״י בשוה״ג על מקור ביטוי זה – קאפיטל), וגודל ועוצם כוחה, מובא באין־ ספור מקומות בחז״ל, ולא באנו במסגרת זו לאסוף מכל הספרים מקורות בענין, והתמקדנו כאן בעיקר במכתבי ושיחות כ׳׳ק אדמו׳׳ר מוהריי״ץ וכ״ק אדמו׳׳ר נשיא דורנו, וכדלקמן.

את הקדימה במעלה לנושא זה, אפשר לראות גם, שכאשר החלו להוציא לאור מזמן לזמן קובץ מכתבים מהרבי בענינים שונים״, (בזמנו של כ״ק אדמו״ר מוהריי׳׳ץ), הרי (כאמור בהקדמת המו׳׳ל) לגודל חשיבות ערך הענין של אמירת תהלים… החלטנו להוציא בראש וראשונה קובץ מכתבים… בענין אמירת התהלים וכפי שנדפס בסוף ספר התהלים ״אהל יוסף יצחק״.

ב.כך אמר אדמו״ר היצמח צדק׳ (הובא ב״היום יום״ כ״ד שבט) ״אילו ידעתם כוחם של פסוקי תהלים ופעולתם בשמי־רום, הייתם אומרים אותם בכל ־ עת. תדעו שמזמורי תהלים שוברים כל המחיצות ועולים בעילוי אחר עילוי בלי שום הפרעה ומשתטחים לפני אדון עולמים ופועלים פעולתם בחסד וברחמים.

ועל־דרך־זה הביא הרבי (בש״פ מצורע תשי״ז) בשם הבעש״ט על־פסוק: ״מי ימלל גבורות ה׳״ – על־ידי מה אפשר לבטל את הגבורות והדינים שלמעלה – ״ישמיע כל תהלתו״, על־ידי אמירת תהלים!

ג. באמירת פרקי תהלים יש בנוסף לעבודת התפלה גם־כן ענין של תורה, ו״כידוע בקשת דוד המלך שיחשב אמירת תהלים כעוסק בנגעים ואהלות, ובמילא נכלל בזה הן ענין של תפלה (עיין ברכות ד, ע״ב) והן ענין של תורה (אגה"ק ח״ה ע, ר"ט), ״וכמרומז בש״ס (קידושין ל',א') ת״ר כו׳ פסוקי תורה יתר עליו תהלים כו'״ (אג״ק ח״ב ע, ל"ד). ובמקום־אחר מדגיש הרבי (אג״ק ח״ח ע׳ ח') שהחלק שבתורה שקשור בעיקר ברגש, הוא ספר תהלים,

והוא צריך (גם) לימוד עמוק בהבנה והשגה (עיי״ש וכן באג״ק חי״ג ע׳ קכ׳׳ב).

ובולט הדבר מאד באגרת (ח״ה ע׳ שט"ו) שנכתבה במענה לשאלת א, שקיבל על־ עצמו שיעורים בספר תהלים מסיבה מסוימת שהתבטלה, ורצה להפסיק כדי שיהיי לו זמן מספיק ללימוד גמרא, כתב לו הרבי: ״הנה דעתי, מאחר שמנהג אמירת תהלים במדה כזו מחזיק בו זמן רב, הנה… צריך להמשיך אמירת התהלים כמו עד עתה, ואין לדעת מה יקר יותר אצל הקב״ה (עיי״ש) ועל־דרך־זה במענה (אג״ק ח״י ע׳ קלד) לא׳ שנוהג לגמור בכל יום ספר תהלים, וחושש אשר על־ידי זה נצרך לו למעט בהקביעות דא״ח… ״לדעתי ימשיך במנהגו הטוב באמירת תהלים״.

אך לאידך, כל זה במי שכבר נוהג בזה ורוצה להפסיק, אך מי שרוצה לבטל משיעורי תורה כדי לומר ספר תהלים כמה פעמים ביום, כותב הרבי (חי״ג ע, קס"א): ״לדעתי, מקומך על תנח זאת ־ אומרת להמשיך בשיעורים״ (עיי״ש).

ד. בין תקנות אמירת תהלים, ישנם כמה סדרים ומהם: א. אמירת תהלים בכל יום אחר התפלה בחלוקה חדשית. ב. אמירת כל התהלים לפני התפלה בשבת מברכים החודש. ג. אמירת ג' פרקי תהלים בכל יום מימי חודש אלול עד יום־ הכיפורים, כדלקמן: המנהג לומר תהלים לפי החלוקה החדשית ״הוא מתקנת קדמונים ורק שבדורנו זה התחדש על־ידי כ״ק אדמו״ר מוהריי״ץ, (כך כותב הרבי כמה־וכמה פעמים – אג״ק חי״ד ע' ס"א, ועוד), כ״דבר השוה לכל נפש״.

וכמובא (בקובץ הנ״ל) מרשימת החסיד הידוע הוו״ח וכו' הר׳ אליהו חיים אלטהויז הי״ד, שביום המאסר של כ״ק אדמו״ר מוהריי״ץ בט״ו סיון תרפ״ז, מצאו על שולחן הרבי פתקא אודות אמירת תהלים, ושם כתוב: ״שמעו חסידים וכל בני־ישראל המקוים למשיח, מיסרו בשמי לכל החסידים בעולם, שציוויתי שבכל בתי־כנסת החסידים יאמרו אחר תפלת שחרית בכל־יום – גם בשבת – שיעור תהלים כפי שמחולק לימי החודש… ונזכה לגאולה שלמה על־ידי משיח, אמן.”

והרבי מוהריי״ץ בעצמו סיפר בשמחת־תורה תרצ״ו ש"…מסיבות שונות הרי שבימי המאסר – ל״ע – החלו בכמה וכמה קהילות לומר תהלים ומני אז נשארה הנהגה טובה זו, וב׳׳ה שנתקבל הדבר דאמירת תהלים, זה הציל כמה נפשות, ואני מוסר יישר־כח לכל אלו שהשתדלו בזה…״ (קובץ הנ״ל).

מעניין לציין שלמוסד חינוך שרוצה להנהיג בין התלמידים אמירת התהלים לפי חלוקה זו, כותב הרבי (אג״ק חט״ז ע׳ ס"א) שיש להתחשב בכמות הזמן שיוקדש לזה על־ידי התלמידים באופן שלא יגרום לחסרון בלימודיהם ולכן רק בכיתות הגבוהות יש להנהיג זאת, ואילו בכיתות הכי קטנות יש להסתפק בפרק אחד מהשיעור היומי.  (פנימיות 40)

בריבוי מכתבים מקשר הרבי את אמירת התהילים כסגולה לענינים שונים:

 – מאמר שני בסדרה –

א. בהיות כ"ק אדמו"ר מוהרי"צ באטוואצק שלח אגרת בט"ו מנחם אב תרצ"ה אג"ק ח"ג ע' תכ"ב, ובקובץ הנ"ל לאנ״ש והתמימים, ובו הציע ש"ביום השבת קודש מברכים החודש, השכם בבוקר יתקבצו אנ״ש לבית הכנסת ולהגיד את כל תהלים" (וראה שם באג״ק ח״ג ע' תי"א בשוה״ג – שכנראה סדר זה התחיל אצל אנ״ש ברוסיא זמן מה לפני זה), ובתקופה שלאחר־זה כתב מכתבים רבים וכן בשיחות הקודש הרבה לעורר ולחזק מנהג זה, והפליא מאוד בערך הדבר, וכלשון המובא ב״היום יום…״ לכ״ה שבט אודות מנהגים אלו: "זה צריך לשמור, זה נוגע לו, לבניו ובני ביתו".

ב. בנוסף לב׳ התקנות האמורות, ידועה גם־כן התקנה שמקורה מהבעש״ט בשם מורו הידוע, (ראה בקובץ הנ״ל בפרטיות איך התגלתה תקנה זו) שמיום ב' דר״ח אלול עד יום הכפורים יאמרו בכל יום ויום, במשך היום, ג' פרקי תהלים, וביום־הכיפורים עצמו ל״ה פרקים (בסדר מסוים המפורט שם).

ותקנות אלו הן שוות לכל נפש, ובפרט לפי הידוע (הובא בסה׳׳מ מלוקט ח״א ע׳ קפ"ה) משהש״ר (פ"ד,ד') שאת ספר התהלים אמר דוד המלך בשם כל אחד ואחד מישראל, ולכן נקרא ״נעים זמירות ישראל".

ג. מלבד התקנות הנ״ל, שהן שוות לכלל הציבור, ישנם סדרי לימוד ואמירת תהלים הנוגעים לכל אחד בפרטיות:

ולדוגמא: המסופר באגרת כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ משנת תש״ט (אג״ק ח״י ע' נ"ג, וראה גם במאמרי אדה״ז הקצרים ע' שמ"א) מה שקיבל אדמו״ר הזקן מרבו בשם רבו מורנו הבעש״ט לאמר הקאפיטל תהלים המתאים אחד היה אומר בכל־יום את הקאפיטל תהלים לפי שנות חייו, למשל אם מלאו לו כ׳ שנה ונכנס לשנת הכ״א היה אומר פרק כ״א בתהלים… ואני, כששמעתי זאת קבלתי על־עצמי לומר בכל־יום את פרק התהלים שלי".

ומעניין שבמכתבי הרבי , שמביא מנהג זה, מציין שמתחילים לומר פרק זה מהבר־מצוה והלאה, (ראה אג״ק ח"כ ע׳ כ״א, חט״ו ע׳ ק"ל, ועוד). (ורק בשעת הדחק, כותב הרבי נשיא דורנו (אג״ק חט״ו ע' רל"ח, אפשר לדחות את אמירת פרק זה במשך היום אחר שיעור תהלים החודשי). והחסידים המקושרים לרבותינו נשיאינו, אומרים גם־כן את הפרק המתאים למספר שנותיו של נשיא הדור, (וכמובא פעמים רבות בשיחות ומכתבי הרבי).

ד. בקטע הנ״ל מאדמו״ר מוהריי״צ (אג”ק ח״א ע' ל"א) מוסיף עוד, ש״כן היו אומרים גם התהלים לפי שנות בניו ובנותיו, באמרם שזוהי סגולה שלא יצאו לתרבות רעה".

ישנו פרט חשוב נוסף, בקשר לזה, (אג״ק ח״ה ע׳ ר"מ) ש״מנהג עתיק ללמוד בכל ראש-חודש פסוק אחד עם פרש״י… מהקאפיטל בתהלים שהוא מסמן במספר שנות חייו״.

ה. בקיץ תש״ב בעיצומה של מלחמת העולם, ייסד כ׳׳ק אדמו״ר מוהריי״צ ״חברת תהלים העולמית״ שכללה קבוצה ת״ח מבין יקירי ירושלים שיאמרו בכל יום את כל הספר התהלים סמוך לקברו של דוד המלך ע״ה, ובענין זה ראה המפורט בספר ״ימי מלך" כרך ב׳ ע׳ 664 ואילך.

ו. בריבוי מכתבים מקשר הרבי את אמירת תהלים כסגולה לענינים שונים, ומעניו ביותר מש״כ (אג״ק ח״ד ע׳ רמ"ז) לא׳ שביקש סגולה: ״בכלל אין דרכי לתת סגולות, אבל… צריך לדאוג שהמדובר יאמר תהלים בכל יום״.

לעיתים מעורר הרבי לומר פרקים מסויימים, או בסדר מסויים דוקא, ולפעמים הדגש הוא על אמירת התהלים לפי החלוקה החדשית, או התהלים בכלל.

ולהלן מספר דוגמאות:

■  כלה ביום החופה תאמר את כל התהלים, כי יש עניו מיוחד בפרקים מסוימים, אך מפני שאינו ברור מה הם, לכן תאמר את כל הספר (ח״ה ע' פ"ז).

■   מי שצריך לעבור ניתוח, יאמר בשבת שלפני-זה את כל התהלים בלי הפסק בין ספר לספר, אפילו באמירת היה״ר. (ח״ה עי קפ"א).

■ למיחוש הקשור במחשבות ודאגות, מה טוב שתדע מזמור כ״ג בתהלים בעל- פה ואפשר גם בשפה זרה (חי״ז ע׳ של"ו).

■ המבקש ברכה לחזור לכתלי הישיבה ולהשתחרר מעול מלכות, ירבה גם שיעור תהלים השבועי (חי״ח ע׳ נ"ח).

(פנימיות 41)

הרבי מקשר את אמירת התהילים כסגולה לענינים שונים: אמירת תהילים מגינה מריבוי ענינים לא טובים ח"ו, וממשיך רוב טוב בהמצטרך לכל אחד ואחד" 

מאמר שלישי ואחרון –

לעיתים מעורר הרבי לומר פרקים מסויימים, או בסדר מסוים דוקא, ולפעמים הדגש הוא על אמירת התהילים לפי החלוקה החודשית, או תהלים בכלל.

ולהלן מספר דוגמאות:

• כלה ביום החופה תאמר את כל התהלים, כי יש ענין מיוחד בפרקים מסוימים, אך מפני שאינו ברור מה הם, לכן תאמר את כל הספר(ח״ה עי פ״ז).
• מי שצריך לעבור ניתוח יאמר בשבת שלפני־זה את כל התהלים בלי הפסק בין ספר לספר, אפילו באמירת היהי רצון (ח״ה ע׳ קפ״א).
• למיחוש הקשור במחשבות ודאגות, מה טוב שתדע מזמור כ״ג בתהלים בעל־ פה ואפשר גם בשפה זרה (חי״ז ע׳ של"ו) המבקש ברכה לחזור לכתלי הישיבה ולהשתחרר מעול מלכות, ירבה באמירת גם שיעור תהלים השבועי (חי״ח ע'נ"ח). בזמן ההריון יאמר הבעל אחר קריאת שמע שעל המיטה, פרק כ׳ שבתהלים, ויכפול פסוק "יענך" עוד־ הפעם, ויחשוב שיהי־רצון כאילו כיון הכוונות (ח״ו ע׳ ק״ה).

• לאידך שולל הרבי לחסידים את המובא בקיצור שולחו־ערוך סקנ׳׳א ס׳׳ו, כעצה לענין הידוע, לומר ד' מזמורים הראשונים בלילה, מהטעם שהעצה היעוצה לענין זה, הוא דוקא היסח הדעת, ואילו הנהגה זו אינה היסח הדעת (אולם בליל יום ־ כיפור, אומרים את הד' מזמורים, גם בבית ־מדרשו של הרבי).

הנהגת רבותינו נשיאנו בהוספה באמירת תהלים בזמנים שונים

ידוע שבזמנים מסוימים היו רבותינו נשיאנו אומרים תהלים בשופי, וכפי שמספר אדמו״ר מוהריי״צ (אג״ק ח"ג עמ^' תע"ג־ד) ש״בהיות הוד כ״ק רבנו הזקן במאסר, הוסיף להגיד שיעור תהלים ביחוד בשביל מצבו בהווה, ושיעור זה הי׳ כמו שהתהלים נחלק לימי השבוע״…

[וראה בסה"מ מלוקט (ח״א ע׳ תק"ז) שאף־על־פי שאדמו״ר הזקן אמר גם שיעור החדשי, מכל־מקום הוא מקשר את גאולתו דוקא לפסוק "פדה בשלום" שהוא בשיעור השבועי שהוסיף אז). ובהמשך מובא מה שאמר כ״ק אדמו"ר מהר״ש: "…מעת היותי בפעטערסבורג להתעסק דבר הגזירות, התחלתי לאמר תהלים בשופי… היינו כמו שהתהלים נחלק לימי השבוע… זאת אומרת אשר במאורעות שונות היו מוסיפים באמירת תהלים".

בעיות שונות שפתרונן תהילים

להלן דוגמאות לבעיות שונות שהרבי יעץ לפונים אליו לומר (גם) מזמורי תהלים במקרים מסויימים מובא לומר תהלים גם לפני התפלה וגם לאחריה ופעמים יש דגש לשינון פרקים בעל־פה.

לזיכוך הנפש וקליטת תומ״צ, לביטול מחשבות זרות בתפלה, להצלחה בלימוד, לסובל משכחה, למנוחת הנפש ופרנסה בהרחבה. לנסיעה בשלום, להצלחה בשידוך, כשצריך סייעתא דשמיא, כשהתפיסה אינה מהירה, ועוד ועוד. ובכלל כותב הרבי (ח״ד עמ' רפ"א) ש״אמירת תהלים מגינה מריבוי ענינים לא טובים ח׳׳ו, וממשיך רוב טוב בהמצטרך לכל אחד ואחד".

שלילת אמירת תהלים בלילה – קודם "חצות"

על־אף גודל מעלת אמירת תהלים, יש הגבלה בזמן אמירתו, שלא לאמרו אף-פעם בין שקיעת החמה לחצות הלילה (מלבד בר״ה ויוהכ״פ שאפשר לומר בכל המעל״ע). וכמובא במארז׳׳ל, בהנהגת דוד המלך עצמו (ברכות ג',ב'.) ר״א אמר עד חצות לילה היה עוסק בדברי תורה, מכאן ואילך בשירות ותשבחות. [ואפילו מאן דפליג אמ״ד זה, הוא רק בנוגע להנהגת דוד אבל אין הכרח לאפושי פלוגתא, לומר דגם בענין בחינת תורה ותהלים חולק עליו, ובזח״א כתב כרי"א] (אג׳׳ק ח״ב ע׳ ל"ד).

ובריבוי מקומות מעורר הרבי לשים לב ולדייק בזה, מלומר תהלים קודם חצות הלילה. ■

(פנימיות 42 – עם הרב ברוך וילהלם)