על הפסוק ״לכו נרננה לה,״ (תהלים צה,א.) אומרים המפרשים: ״מפרש על העתיד איך איש אל אחיו ידבר״. לכו נרננה ונשבח לה׳ על הניסים שעשה לנו.
בחודש האחרון ראה עם ישראל ניסים גלויים. מאות מטחי קטיושה נורו לעבר יישובי צפון הארץ, ואיש לא נפגע בנפש. חסידי חב״ד שבאו למקום לעודד ולהגיש סיוע ראו את הניסים במו עיניהם וחוו אותם על בשרם, ובכך השתתפו שליחי הרבי במקום – בעדות על ניסי ה׳ ונפלאותיו למעלה מהטבע. תמיד יש להודות לה׳ ואנו אכן מודים לו בכל יום ״על ניסך שבכל יום עימנו״. אולם הדגשה מיוחדת ישנה בתקופתנו – ימי ההכנה לגאולה שבפתח, כפי שאומר הרבי נשיא הדור:
״מובא בגמרא ש״ביקש הקב״ה לעשות חזקייה משיח״ (סנהדרין צד,א) אלא שכיון ש״עשית לו כל הניסים הללו ולא אמר שירה לפניך״, לכן לא היה הוא זה שגאל את ישראל. והרי מרובה מידה טובה ממידת פורענות (סוטה יא,א.), מובן מכאן שהענין של אמירת הלל ושירה על הניסים – מקרבים ומביאים את הגאולה. ויהי רצון שע״י(מעשה הוא העיקר -) השבח וההלל להקב״ה על הניסים שעושה עם ישראל, כאשר ניכר בגלוי ש״יד ה׳ עשתה זאת״ (ישעי׳ מא,כ.), ״כי ה, אלוקיך הוא הנותן לך כח לעשות חיל״ (עקב ח,יח.), – ע״י כך נזכה בקרוב ממש לאמירת השירה העשירית דלעתיד לבוא ובאופן של שיר חדש (ראה תוד״ה ה״ג פסחים קטז, ב.) בגאולה האמיתית והשלמה ע״י משיח צדקנו״! (לקוטי שיחות חכ״ג עי 233).
ועל כן, מתוך חובתנו ותפקידנו בשעה הרת גורל זו לקרב את הגאולה – הבה ונודה לה׳ נכיר בניסיו, ונישא שיר ושבח לבורא עולם הכל יכול, ועי״ז יושפע שפע רב של אור הגאולה עלינו ועל כל ישראל.
״הוא הנותן לך כח לעשות חיל״
החדיר בנו רבנו מזה שנים, את דרך הבעש״ט הקדוש ללמוד מכל דבר הוראה בעבודת הי, שכן הכל הוא בהשגחה פרטית.
ואף בעניו זה: רואים במוחש שכאשר יוצאים להגנת ישראל מיד צר, שדבר הי זו הלכה מחייב זאת, – הרי שרואים בעיני בשר את ניסיו ונפלאותיו של השי״ת. ולאידך גיסא – הלכה פסוקה היא בשולחן ערוך סי׳ שכ״ט:
״נכרים שצרו על עיירות ישראל… אם באו על עסקי נפשות, ואפילו עדיין לא באו אלא ממשמשים, לבוא, יוצאים עליהם בכלי זין ומחללים עליהם את השבת. ובעיר הסמוכה לספר אפילו אינן מצין לבוא אלא על עסקי תבן וקש מחללין עליהם את השבת, שמא ילכדו העיר ומשם תהא הארץ נוחה ליכבש לפניהם״. וכשלא שעו לאזהרת הרבי נשיא דורנו ונביא הדור שאין ”להתחכם״ עם דבר הי זו הלכה, כי אז יחציפו אויבינו, ועצם הדיבור על אוטונומיה וכיו׳יב – כבר מהווה סכנת פיקוח נפש – כי יגבירו פיגועים באחב״י רח״ל – הרי עינינו ראו ולא זר – את האסונות האיומים שארעו בליבה של ארץ הקודש.
״דבר ה׳ ־ זו הלכה״
רבי החדיר בנו שהמבט על כל המתרחש בעולם ובמיוחד באה״ק – אשר תמיד עיני ה׳ אלוקיך בה – שהכל מנוהל ע״י הקב״ה המחייה והמהווה כל פרט בבריאה בכחו האין סופי. זהו עיקר החידוש של הרבי: ״להוריד את השכינה למטה בארץ״. שיהודי יחוש בהכרה פנימית עמוקה שכל מה שקורה ״למטה בארץ״, תלוי – בענינים של ״למעלה״. וכאשר מתקנים את הרוחניות, זה משפיע באופן ישיר על הגשמיות, ואז ע״י השתדלות ו״כלי״ – טבעי, זוכים לברכת ה׳ למעלה מהטבע – בתוך הטבע.
בזמן כזה, שנתקיימו בנו בהידור כל סימני עיקבתא דמשיחא לטב ולמוטב, שלעיני בשר ״עת צרה היא ליעקב״ – הרי ש״ממנה יוושע״. זה עצמו צריך להביא להתעוררות רוחנית אדירה, והיא תביא לשיפור מצבנו בגשמיות. עלינו לחזק את עצמנו במבצעי שמירה הגנה והצלה – שומר דלתות ישראל, וצדקה שמצילה ממוות ומקרבת את הגאולה, ולהכין את העם לביאת המשיח בלימוד, במעשים ובתפילות. כאשר נקיים ״השכם והערב עליהם לבית המדרש״, נזכה לראות בעינינו שהם ״כלים מאליהם״, ולהביא את השלום האמיתי והנצחי ע״י משיח צדקנו המכונה ״שלום״ ע״י חזי׳ל.
על כאו׳׳א ובמיוחד בעלי ההשפעה – להשפיע על כל מייצגי הציבור שיקיימו במדויק את דבר הי זו הלכה ודבר ה׳ ע״י עבדיו הנביאים, ויושבי האוהל – יגבירו חילים להוסיף בתורה ובמצוות ולהחדיר בעם רוח של בטחון בה׳ – וכל זאת מבלי לפגוע ח״ו בסדרי הישיבה. או אז תשרה ברכת הי למעלה מהטבע.
בואנו מיום ל״ג בעומר – הילולא דרשב״י, mi שכמבואר בספרים הקדושים ביום זה האירה הארת אורו של משיח, ו״הימים האלה נזכרים ונעשים בכל שנה ושנה״ הולך ומוסיף ואור. יהי רצון שיזכנו הי יתברך מיד לקיום הנבואה ״פתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים״ – הוא נשיא דורנו משיח צדקנו שבדרכו של רשב״י עושה הכל כדי ״לפטור את העולם כולו מן הדין״.
(פנימיות 30)