הגאון הצדיק רבי משה נתן נטע לעמברגר זצ"ל

בשנת תשי״ח כותב הרבי באגרת ה׳תתקלח הנ״ל אל הרה״ח רבי שלמה קופצ׳יק ז״ל מקרית אתא: ״בודאי בהזדמנות הראשונה ימסור לו (להרב לעמברגר) פ״ש ממני, אף כי בלתי מכירו״. הרבי מציין כי רבו בעל שדת מהרש״ג היה ״טורח ליישב דברי רבנו הזקן״.

בשנת תש״ל ואחריה זכה לבקר אצל הרבי, נכנס להיכלו ליחידות, ואף השתתף כמה פעמים בהתועדויות. הוא הפך למעריץ גדול של הרבי, וביטא זאת בהזדמנויות שונות. בשנת תשמ״ב מסר דברי תורה להדפיס בספר "כבוד חכמים" שיצא לאור לכבוד שנת השמונים. גם בנו הגה״צ רבי שמעון לעמברגר שליט״א, אשר מ״מ אביו כאב״ד מאקאווא בק. אתא, הוא מעריץ גדול של הרבי, ביקר אצלו כמה פעמים ותומך נלהב במוסדות ופעולות חב״ד בעירו. כמו״כ משתתף בסיומי הרמב״ם ובאירועים אחרים המתקיימים לכבוד הרבי ופעולותיו.

וכך מסר רבי שמעון שליט״א בשם אביו: ״ב' ימים לפני הסתלקותו של אבינו זצוק״ל. דיבר לפתע על כ״ק אדמו״ר מליובאוויטש  ואמר: "אינכם יודעים כלל על גדלותו של הליובאוויטשער רבי שהיא למעלה מעלה מכל ההשגות שלכם״.. גם בקיץ שלפני זה דיבר על כך בשבחים נוראים לאין שיעור ולאין קץ על גדלותו.. ואמר ״אינכם יודעים ואינכם מבינים כמה גדול וקדוש יהודי זה״, ובסגנון דומה הוסיף לרמז על גדלותו של קדוש אלקה זה .

״עד כמה נגה אורו של הגה״ק מליובאוויטש , שעוד בהיותו במאקאווא כתב אבינו מורנו הק׳ זצוק״ל הסבר על שיחת קדשו, וזה היה בשנת תשי״א או תשי״ב. ״בשנת תש״ל נתלווינו קבוצה גדולה מאנ״ש לאבינו מורנו זצוק״ל בער״ח סיון כשהלך להקביל פניו של כ״ק האדמו״ר מליובאוויטש, ושהינו בחדרו שלשת רבעי שעה, ואאמו״ר זצוק״ל הציע שהרבי יבוא לארץ ישראל כיון שבכחו ויכלתו לחולל נפלאות ולהכניס אמונה בכלל ישראל, וכ״ק האדמו״ר ענה שיבוא ביחד עם משיח צדקנו״.

"יחיד בדור בנגלה ובנסתר"

וכך היו דבריו של רבי שמעון שליט״א, בכינוס ארצי של תלמידי מאקאווא ביום ההילולא של אביו הגה״ק ממאקאווא זצ״ל: ״אשרי הדור שאיש זה הרבי מליובאוויטש שרוי בתוכו.. כמה רבבות אלפי ישראל החזיר לאמונה, לא מהיום ולא מאתמול אלא לפני שלושים וארבעים שנה.. כאשר קיבל את ההנהגה החל לעורר ולהרעיש על ענין התשובה.. אף אחד לא הבין על מה הרעש הזה וכיום אחרים מתלבשים באיצטלה זו.. אז הרי כל העולם צעק נגדו.. והיום אותם אנשים עצמם עוסקים בזה, ואין ספק שהכל הוא בזכותו, כי הוא הצדיק שליט״א שהקים עולה של תשובה בדורנו.. כו״כ פעמים היינו אצלו וכל דיבוריו הם להוראה והדרכה בעבודת הי.

״אדם גדול בענקים שאין לו שום שייכות לענינים גשמיים, שיגע בנגלה ובנסתר, ואפשר לומר שהוא יחיד בדור בנגלה ובנסתר, אדם המכוין ושקול בכל הענינים שיהיה עפ״י נגלה ונסתר כדרכם של תלמידי הבעש״ט, דבר שכיום בדור הזה הוא ״יקר המציאות״.

על צדיק אמת מתעוררים קטרוגים

״בספרים הקדושים מובא שעל צדיק אמת מתעוררים קטרוגים כיון שביכלתו לפעול הרבה. והפלא הגדול ביותר הוא איך שיהודי גדול וקדוש זה עוצר בעד ציבור חסידיו לאלפים ולרבבות בעולם כולו לבל יגיבו. ושח לי אשתקד אחד מגדולי ירושלים שליט״א שבגלל ענין זה לבד לו יאה הכתר, שהרי דורי דורות לא ראינו דבר כזה שמנהיג עצום שיש לו גדודי גדודים בעולם כולו מוחל על עלבונו, ופועל על חסידיו ומעריציו לבל יעשו כלום. זאת אי אפשר אלא כשמתכוונים באמת לאמיתו.

״ראה הקב״ה בצדיקים שהם מועטים ושתלן בכל דור ודור, בפרט צדיקים שעבודתם הק׳ מיוסדת על שיטת הבעש״ט הקי. וידועה ההבטחה בענין גילוי תורת הבעש״ט שבזה תלוי ביאת המשיח, והרי אין כמו כ״ק האדמו״ר שליט״א שכל כך מתעמק בתורת הבעש״ט הק', ופועל בכל כחו עבור דרך הבעש״ט ותלמידיו הקדושים. עלינו להתפלל על שלומם ובריאותם של זקני הדור שליט״א שכל חיותם מגמתם ומשאת נפשם היא לה׳ יתברך״.

בשם בנו של האדמו״ר מבאבוב

מנחם אב תשנ״ד סיפר הגאון ״שמעתי אשתקד מפיו של הרה״צ רבי נפתלי הלברשטאם שליט״א, בנו בכורו של כ"ק האדמו״ר מבאבוב זצ"ל, את הסיפור דלקמן:

אברך אחד מחסידי באבוב יצא למרחקים בעניני מסחר, ותכנן כך שלשבת קודש ישוב לביתו לניו יורק. ואולם מה' מצעדי גבר כוננו, והוא נקלע בערב שבת קודש למקום נידח באחת ממדינות אמריקה הרחוקות. והיה שרוי במבוכה גדולה, מה יעשה עתה והשבת נכנסת.

״בצר לו טלפן אל הרה״צ ר׳ נפתלי והשיח בפניו את צערו. הרב הלברשטאם הציע לו לבדוק בספר הטלפונים אולי ימצא איזה שם יהודי, אולם גם זה לא הועיל, לא מצא ולא ראה כלום.

״והנה לאחר כמה שעות הוא מטלפן שוב וכולו שש ושמח, הוא מצא את שלוחו של הרבי מליובאוויטש, וב״ה יש בית כנסת ויש מקוה, ומוכנה לו סעודה כיד המלך וכו'. והרי זה אפס קצהו ממה שפעל ועשה הרבי.

הגאון הצדיק רבי משה נתן נטע לעמברגר זצ"ל

תלמידו המובהק של הגאון הגדול רבי שמעון גרינפלד זצ״ל אב״ד סעמיהאלי בעל שו"ת מהרש״ג. לאחר נשואיו עם נכדת הגאון הקדוש רבי משה פארהאנד זצ״ל אב״ד מאקאווא בעל "אוהל משה", התיישב במאקאווא, יצק מים על ידי זקנו והרביץ תורה בישיבתו, ואח״ב מילא את מקומו כאב״ד מאקאווא. לאחר המלחמה חזר לעירו ושיקם מחדש את הקהילה והישיבה.

בשנת תשי״ב עלה לארץ הקודש, התיישב בעיר קרית אתא ומשם המשיך להפיץ מעיינותיו והעמיד תלמידים לאלפים. היה נערץ על כל חוגי הציבור ונודע בחסידותו ובפרישותו. נפטר ביום ש״ק פרשת וירא ב׳ מרחשון תשמ״ג והשאיר אלפי גליונות של חדושי תורה בנגלה ובנסתר, בהלכה ובדרוש וחסידות. כ״ק האדמו"ר מקלויזנבורג אמר. בהספדו כי הכתבים שהשאיר "יאירו את עיני ישראל".

מכתבי היד שהניח הוציאו ביום השלושים להסתלקותו את הספר ״כלי גולה״ שכתבו בעת השואה בזמנים הקשים ביותר, וכלשון השער של הספר: "בימי עברה וזעם וצרה רח״ל בעת נדודיו גולה אחר גולה״. גם בגוף הספר כותב המחבר זצ״ל דברים מזעזעים: ״דברים אלו אמרתי בעת שקברתי בננו ילד שעשועים״, וכן מתאר מפעם לפעם כי זה עתה נפלו פצצות על ביתו ומזכיר חסדי ה׳ שניצלו ממות, ובתוך כך היה ממשיך בכתיבת חידושי התורה. כמו"כ החלו לצאת לאור בשנים האחרונות כמה כרכים מחידו״ת ושו"ת שהשיב בכל חלקי השו״ע ונקראו ״עטרת משה״.

(פנימיות 48 – עם הרב שלום דב וולפא, מרחשון ה'תשנ"ח)